חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2393.
נותרו עוד 32 פרקים!

79%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

פרשת נח

כ״ח בתשרי ה׳תשע״ה – אוקטובר 22, 2014
פרשת נח

חז”ל מביאים במדרש את גודל הטרחה והיגיעה שטרחו נח ובניו בעבור כל דרי התיבה, אמר רבי לוי, כל אותם שנים עשר חודש שהיו בתיבה, לא טעם נח טעם שינה. לא הוא ולא בניו. שהיו זקוקים לזון את הבהמה, החיה והעופות. יש בהמה שאוכלת לשתי שעות בלילה, ויש שאוכלת לשלשה. תדע לך שלא טעמו טעם שנה, דאמר רבי יוחנן, פעם אחת שהה נח לזון את הארי, הכישו הארי ויצא צולע, שנאמר “וישאר אך נח”. הרי לנו, שנח ובניו טרחו עד קצה גבול כוחם, כדי לתת לכל בריה ובריה די מחסורה.                                                          י
 
אך, לאחר שנסתיים המבול נאמר בתורה: “ויזכור אלקים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר איתו בתיבה”. ומקשה רבי אברהם אבן עזרא, מדוע הוזכר רק נח, ואילו התורה לא הזכירה את בניו שאף הם טרחו ועמלו רבות בתיבה, ומדוע לא זכרם ה’ לטובה. תירץ האבן עזרא תירוץ מופלא – משום שנח היה העיקר!                                                          י
 
במה נח היה עיקר יותר מבניו?! ביארו חכמי המוסר, אמניו בניו של נח יגעו וטרחו רבות להאכיל את כל הבהמות והחיות, נדדו שינה מעיניהם ולא טעמו טעם שינה. אך הם לא היו בעלי האחריות על הנהגת התיבה, הם רק סייעו -  אמנם במלא כוחם – אך היה זה רק סיוע לנח אביהם. האחריות האמיתית הייתה מוטלת על כתפי נח לבדו. לכן הארי, שהוא מלך החיות, ידע שצריך להכות רק את נח ולא את בניו, כיון שהם לא מטלו על עצמם את האחריות, אלא רק נח לבדו.     י
 
וזו תכונה חשובה ביותר, לדעת ליטול אחריות, ולא להתחמק ממנה! כאשר הטיל הקב”ה על נח את האחריות לדאוג לבניית התיבה ולהקמתה, לא הטיל זאת נח על אחרים, אלא טרח ויגע בעשר אצבעותיו כדי לקיים את מצוות ה’. משום כך נאמר: “ויזכור אלקים את נח”, לבניו לא ניתנה הברכה המיוחדת הזו, כי אם למי שנשא בעול באמת, מתוך רגש אחריות ותחושת שליחות.                י
 
אמרו חז”ל בירושלמי, חכם חתן ונשיא גדולתן מכפרת עליהן, דהיינו שנמחלים להם עוונותיהם בעת עליית החכם והנשיא לגדולה, וכן לחתן בשעה שנושא את אשתו. וכל כך למה? מפני מה זכו למחילת עוונות?! אלא כאשר החכם והנשיא נוטלים על עצמם עול הציבור, להורת את דרך ה’ ולכלכל ולפרנס. כיון שנוטלים על עצמם את עול האחריות, מן השמים מוחילים להם על עוונותיהם, כדי שיוכלו לעמוד בעול אחריותם. וכן החתן, כיון שנטל על עצמו את עול אחריות פרנסת אשתו, מן השמים מוחלים לו על עוונותיו, כדי שיוכל לשאת בעול אחריותו.                                            י
 
כל כך גדולה היא מידת נטילת האחריות, עד שזוכה האדם בגינה למלוכה, שהרי יהודה זכה למלוכה בשעה שנטל על עצמו את האחריות למעשהו, ואמר לתמר: “צדקה ממני”                   י  
 
נחזק את עצמנו במידה יקרה ונפלאה זו, ובע”ה נזכה לברכת שמים מעל

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 1482 כ״ח בתשרי ה׳תשע״ה – אוקטובר 22, 2014 דבר הרב, דבר הרב מרכזי, פרשת השבוע