חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2377.
נותרו עוד 124 פרקים!

17%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

פרשת יתרו / זכור את יום השבת

כ׳ בשבט ה׳תשע״ז – פברואר 16, 2017
פרשת יתרו / זכור את יום השבת

בשבת הבאה עלינו לטובה ולברכה, פרשת השבוע היא פרשת יתרו שבה נמצאים סודות תורה עמוקים וגדולים, ושם עשרת הדברות.

והנה כשנתעמק בדברה הרביעית (שמות כ, ח) *”זכור את יום השבת לקדשו”* דורשת על זה הגמרא (פסחים קו.) זכור את יום השבת לקדשו זוכרהו על היין בכניסתו, ואין לי אלא בלילה, ביום מנין? תלמוד לומר זכור את יום השבת, ביום.

**
והנה ידע האדם, שרבותינו פסקו ואמרו שאסור לו לאדם לאכול כלום, ואף לשתות עד לאחר הקידוש. ונפסק להלכה בשולחן ערוך (או”ח סימן רעא סעיף ד) אסור לטעום כלום קודם שיקדש אפילו מים.

*****
והנה צריכים להבין, מדוע ציוותנו תורתנו הקדושה לעשות קידוש דווקא על היין, ולא לקדש את השבת בצורה אחרת. והתורה מייחדת ומחייבת אותנו לפני, שום אכילה ושום שתיה לקדש אך ורק על היין.

*****
והנה אפשר לבאר ולומר על פי דברי רבותינו הקדושים, והיסודות האיתנים אשר לימדו אותנו בתורתינו הקדושה, לבאר מהו הקידוש ומהי מעלת שבת קודש בכלל, וליל שבת קודש בפרט?

ומובא בראשית רבה (יא, ח) תניא רבי שמעון בר יוחאי אמרה שבת לפני הקב”ה רבונו של עולם לכולן יש בן זוג ולי אין בן זוג? אמר לו הקב”ה כנסת ישראל היא בן זוגך, וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני, אמר להם הקב”ה זכרו הדבר שאמרתי לשבת, כנסת ישראל היא בן זוגך, היינו דיבור זכור את יום השבת לקדשו.

****
הנה מובא ברבותינו הקדושים זצוק”ל ששבת קודש היא הבת זוג של עם ישראל, וידועה הגמרא (קידושין מא.) האיש מקדש בו ובשלוחו, ומקשה הגמרא השתא בשלוחו מקדש בו, מיבעיא אמר רב יוסף מצוה בו יותר מבשלוחו, כי הא דרב ספרא מחריך רישא (חורך את ראש הדג באש לכבוד שבת), רבא מלח שיבוטא.

אם כך מבוארים דברי הגמרא שכשם שקידושין שאדם מקדש את האשה מצוה בו יותר מבשלוחו, והאדם ישתדל לקדש הוא בעצמו ולא על ידי שליח, לכן רבותינו הקפידו בעצמם להכין את הכנות שבת כי מצוה בו יותר מבשלחו.

******
ובכדי להבין העניין, נבאר ונאמר ששבת קודש היא הכלה ועם ישראל בכלל וכל יהודי בפרט הוא החתן, והנה בכל ליל שבת מתחדש קשר הנישואין בין שבת קודש לבין היהודי.

******
וכשם שלימדו אותנו רבותינו שאדם חייב בכבוד אשתו, כך ובאותו משקל ואף יותר חייב היהודי לכבד את הכלה, שהיא השבת. וכדברי חז”ל (בבא מציעא נט.) אמר רב חלבו לעולם יהיה אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו שנאמר (בראשית יד, טז) ולאברם היטיב בעבורה. והיינו דאמר להו רבה לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו, פירוש כבדו נשותיכם כדי שתתעשרו.

ועל זה אמר שלמה המלך (משלי יח, כב) *”מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה’”* ועל משקל זה מובא בזוהר הקדוש (פרשת יתרו, פח ע”א) כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין. וזה מה שאמר רבה לבני מחוזא “כבדו את נשותיכן כדי שתתעשרו”.

וזה מה שאומרת הגמרא (שבת קיח.) כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, ועוד שם אומרת הגמרא כל המענג את השבת נותנים לו משאלות ליבו. ועוד אומרת הגמרא (שבת קיט) בעא מיניה רבי מרבי ישמעאל ברבי יוסי, עשירים שבארץ ישראל במה הם זוכים? אמר לו בשביל שמעשרין, שנאמר (דברים יד, כב) עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר.

שבבבל במה הן זוכים? אמר לו בשביל שמכבדים את התורה. ושבשאר ארצות במה הם זוכין? אמר לו בשביל שמכבדים את השבת, דאמר רב חייא בר אבא פעם אחת נתארחתי אצל בית הבית בלודקיא, והביאו לפניו שולחן של זהב משוי שש עשר בני אדם, ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועות בו. וקערות וכוסות וקיטוניות וצלוחיות קבועות בו, ועליו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים ובשמים.. אמרתי לו בני במה זכית לכך? אמר לי קצב הייתי, ומכל בהמה שהייתה נאה אמרתי זו תהא לשבת. אמרתי לו אשריך שזכית, וברוך המקום שזיכך לכך.

*אם כך נמצאנו למדים, שבזכות השבת קודש זוכה האדם לעשירות גדולה. ומובא בספרים הקדושים כי כבוד שבת ר”ת כ’ל ב’רכאן ד’לעילא ו’תתאה ב’יומא ש’ביעאה ת’ליין. ביאור הדברים שכל הברכה של כל ימות השבוע, מושפעת משפע ומכח שבת קודש.*

*****
והנה על פי דברים קדושים אלו, נבאר את דברי המדרש שהבאנו לעיל בדברי רשב”י, אמרה שבת לפני הקב”ה רבונו של עולם לכולם יש בן זוג ולי אין בן זוג, אמר לה הקב”ה כנסת ישראל היא בן זוגך. וכיוון שעמדו בני ישראל לפני הר סיני, אמר להם הקב”ה זכרו הדבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל היא בן זוגך, היינו דיבור *”זכור את יום השבת לקדשו”.* וצריך ביאור איפה רמוז בפסוק *”זכור את יום השבת לקדשו”* שהכוונה בזה, זכרו הדבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל היא בן זוגך.

******
וכמו שאסור לאדם להתייחד עם אשה בלי קידושין, ליל שבת קודש הוא זמן הקידושין בין עם ישראל לבין השבת קודש, וזהו הלשון *”זכור את יום השבת לקדשו”* שיזכור האדם את הקידושין שצריך לקדש את השבת בכל ליל שבת, כקידושין שמקדש את האשה. וכדברי הגמרא (פסחים קו.) זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין, כשם שמקדשין את האשה על היין, כך מקדשין את השבת שהיא בת זוג של עם ישראל על היין. וזוהי הדיברה הרביעית לזכור את הקידושין שייחד הקב”ה בהר סיני, וזיווג בין עם ישראל לבין השבת קודש.

*****
והנה כל מה שצריכים בקידושי אשה, ציוה אותנו הקב”ה בקידושין של שבת קודש. לקדש אשה צריכים קידוש על היין, אף אנו מקדשין על היין. בקידושי אשה צריכים שני עדים, ועל שני עדים שצריכים בקידושי אשה נתן לנו הקב”ה שני מלאכי השרת המלוים את האדם מבית הכנסת לביתו, כדברי הגמרא (שבת קיט:) כל המתפלל בערב שבת ואומר “ויכולו” שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מניחין ידיהן על ראשו, ואומרים לו וסר עוונך וחטאתך תכופר (ישעיה ו, ז).

תניא רבי יוסי בר יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק, ושולחן ערוך, ומיטתו מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שתהי לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כורחו.

וכך מצאנו שתפילת שמונה עשרה של שבת קודש היא לא ככל ימות החול שמונה עשרה ברכות, אלא יש בה שבע ברכות, שלוש ראשונות ושלוש אחרונות וברכה האמצעית היא “מקדש השבת”. והנה השבע ברכות שבתפילת עמידה, הן כנגד שבע הברכות שהחתן והכלה צריכים לעשות.

*******
*אם כך יובן, שכל המהות של שבת קודש היא בכל שבת חתונה חוזרת ונשנית בין עם ישראל לבין השבת. ולכן יהודי מחוייב לשמח את הכלה בבגדים נאים, ומצוה בו יותר מבשלוחו בשני עדים שהם שני מלאכים המלוים את האדם, וכן בשבע ברכות שמברכין בתפילת העמידה.*

*****
אך צריכים להקשות ולהבין, מדוע המלאכים מניחים את ידיהם על ראשו של האדם דווקא, ולא מברכים אותו בלי להניח את ידיהם על ראשו וברכתם היא “וסר עוונך וחטאתך תכופר”? וכן מצינו ברבנו החיד”א בספר עבודת הקודש (מורה באצבע, סימן ד סעיף קמג) וזה לשון קודשו, יכוון מאוד בקידוש ויהרהר בתשובה כי אמירת “ויכולו” להעיד כי ה’ ברא השמים והארץ ונח בשבת, ורשע פסול לעדות. על כן יהרהר בתשובה שיהיה ראוי לעדות.

והנה מצאנו בגמרא (קידושין מט) המקדש את האשה על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר בתשובה. אם כך, ההרהור בתשובה לפני הקידוש הוא מהדברים החשובים ביותר לקבלת השבת קודש, וכדברי רבנו החיד”א זצוק”ל. כמו שמוחלין לחתן כל עוונותיו, כן המקדש את השבת שהיא בת זוגו של ישראל זוכה למחילת עוונות.

אם כך, בשבת קודש שמקיים האדם את כל דברי תורתינו הקדושה וזוכר את הדברה הרביעית *”זכור את יום השבת לקדשו”* ומכוון באותה שעה על מה שציונו בוראנו, לזכור את דברי רבותינו שהשבת קודש הלכה לפני הקב”ה וביקשה בן זוג, והקב”ה נתן לה בן זוג את עם ישראל, ובכל שבת נוהג האדם כקידושין ממש עם שבת קודש. ומכוון בשעת התפילה ששני העדים שהם המלאכים מלוים אותו, ובא לביתו כחתן יכהן פאר וככלה תעדי כליה, ומהרהר בתשובה ומקדש על היין, ובתפילת העמידה מכוון על השבע ברכות, כחתן המצווה לעשות שבע ברכות. ובברכה האמצעית בעמידה מכון על “מקדש השבת”, זוכה הוא לקיים את הדברה הרביעית שציונו בוראנו *”זכור את יום השבת לקדשו”*, זכור את השידוך ששידך הקב”ה במתן תורה בין עם ישראל לבין שבת קודש. ולכן גם את הקידוש אומרים בעמידה, כחתונה שמתחתנים בעמידה ולא בישיבה.

****
אם כך נשאר להבין, מה דברי המלאכים ששמים את ידם על ראשו של אדם, ומכריזים ואומרים “וסר עוונך וחטאתך תכופר”. דהנה ידוע מפי רבותינו הקדושים, שאותם שני המלאכים מלוים את האדם לביתו ומביאים איתם את הנשמה היתרה מגן עדן מקדם, ורואים אם ביתו של האדם על פי מה שציונו בוראנו, והוא כלי קיבול להיות חתן של השבת קודש שהיא חמדה גנוזה בבית גנזיו של הקב”ה, אז נותנים הם את הנשמה יתירה לאדם.

והם שליחי המלך שבודקים האם האדם ראוי לקבל את בתו של המלך לכלה, ועומד הוא בכל דרישות אבי הכלה. וידוע שמקום השכינה ומקום הנפש היא במוח האדם, ולכן מניחין את ידיהם על ראשו ומטהרים ומנקים את מקום השכינה בראש האדם, וממליכים את השכינה ואת הנפש היתירה על האדם.

****
ולכן כשמכין עצמו האדם לשבת קודש, יקבל על עצמו את ההנהגות האלו ממש. וכשיקבל הנהגות האלו על עצמו וינהג על פיהם, ברכת ה’ תחול על ראשו.
וכפי שחתן מוחלים לו על כל עוונותיו, כך אמרו רבותינו שומר שבת מחללו (שבת קיח:) אל תקרא מחוללו אלא מחול לו, כל השומר שבת אפילו עבד עבודה זרה כדור אנוש, מוחלין לו על כל עוונותיו, משום שגם חתן שמקדש אשה על מנת שהוא צדיק גמור ורשע הוא, מקודשת שמא הרהר בתשובה.

*יזכנו הקב”ה לזכך עצמנו, ולקבל שבתות מתוך עונג ומיעוט עוונות, והכנעת ליבנו לאבינו שבשמים, כי לתקן באנו ולא לקלקל. ומחוסר הידיעה, מעומק המושגים ומקוצר המשיגים עם ישראל שוגגין הם ולא מזידין. ובכל דור מאיר הקב”ה אור אחר לתקן עולם במלכות שדי, וזה עלינו לעשות להגדיל התורה והידיעה בעולם כי עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו.*

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 415 כ׳ בשבט ה׳תשע״ז – פברואר 16, 2017 דבר הרב, דבר הרב מרכזי, מאמרים, פרשת השבוע