חומרתו וייחודיותו של יום עשרה בטבת
מרן הבית יוסף (סימן תק”נ) מביא בשם האבודרהם אודות מידת חומרתו של יום זה, שאפילו אם היה חל בשבת היו צריכים לצום בו בשונה מיתר הצומות שמדרבנן.
ונ”ל כי כאשר ישנה בעיה או צרה לאדם, הוא מזועזע וכואב בגינה, אולם האמת היא שהעה צריך לכאוב ולזעוק כאשר נכתב דינה. שכן אז בעצם החלה הבעיה. ואם כן, בכשרה בטבת נכתב דינו של בית המקדש להיחרב. זה נמשך אמנם שנתיים וחצי עד שבית המקדש נחרב בפועל, אולם אז נכתב דינו ולכן אנחנו כה עצובים ודווים ביום זה.
ביום עשרה בטבת נקבר יעקב אבינו במערת המכפלה.
רבי שמשון מאוסטרופולי הי”ד מביא ( וכן מובא בחתם סופר) שביום זה בכל שנה ושנה מחדש ישנו דין בשמים בו דנים האם בית המקדש ייבנה השנה אם לאו. לכן, מקפיד להתחזק ולהתעורר בקדושה ובטהרה, ולוואי ונזכה בקרוב לבניית בית המקדש במהרה בימנו אמן.