חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2392.
נותרו עוד 41 פרקים!

73%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

ערב חג הפסח

י״ד בניסן ה׳תשע״ד – אפריל 14, 2014
ערב חג הפסח
אנו עומדים סמוכים לכניסת היום טוב, זמן חרותנו.
ומובא בספרים הקדושים, שכל יהודי בחייו עובר כעין מה שבני ישראל עברו בארץ מצרים. ירידה למצרים, שיעבוד ויציאה לחרות ועם ההכנה נכונה קבלת התורה ובסוף כניסה לארץ המובטחת.
ולכן אמרו חכמינו: “כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח” ומה יש כל כך לספר ולהרבות?.
ועוד מצאנו, מעשה באותם תנאים שהיו מסובים כל הלילה בבני ברק, עד שבאו תלמידיהם ואמרו רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע. מה היה להם לספר כל הלילה? ואמרו חז”ל: לספר כל אחד את יציאת מצרים הפרטית שלו, לכל יהודי יש יציאת מצרים פרטית וזה אחד מן המצוות בלילה הזה לספר את גאולת נפשו בלילה הקדוש הזה.
והנה אומר בעל ההגדה: כל מי שלא אמר שלושה דברים אלו לא יצא ידי חובה והם: ‘פסח’, ‘מצה’ ו’מרור’. וצריך להבין, מה העומק הרמוז בשלושה דברים פסח מצה ומרור?
ואפשר לבאר ולומר: יהודי עובר בחייו שלושה מצבים, זמן אחד טוב שהכל שפיר ונוח לו, זמן בינוני וזמן קשה.
וכמו שמצאנו אצל האבות הקדושים, אברהם אבינו תיקן שחרית, יצחק מנחה ויעקב ערבית. והם תיקנו את התפילות על פי מה שהיה בחייהם. אברהם היו לו חיים נוחים וטובים וה’ בירך את אברהם בכל ולכן תיקן שחרית אשר מסמנת את האור, הטוב.
יצחק היו לו חיים בינוניים, פעמים טוב פעמים קשה, לכן הוא תיקן את תפילת מנחה שזה בין אור לחושך.
ויעקב אבינו היו חייו קשים ומרים, הוא תיקן את תפילת ערבית, שזה זמן של חושך. וזה מה שנאמר בפסוק: “טוב להודות לה’ ולזמר לשמך עליון “להגיד בבקר חסדך“, זה תפילת שחרית שזה זמן של חסד הצלחה וטוב. ‘ואמונתך בלילות‘, שזה זמן של לילה וחושך ערבית, להאמין בכל הכוח.
וזה עומק דברי ההגדה, כל מי שלא אמר שלושה דברים, מי שלא עומד בחייו בשלושה דברים, פירוש בשלושה מצבים לא יצא ידי חובה, לא תיקן את נשמתו.
פסח‘- זה הזמנים הטובים לדעת ולהודות להקב”ה ולא לחשוב כוחי ועוצם ידי. ‘מצה’ - זה זמן בינוני, מצד אחד יש אוכל, אך הוא של עוני של צער. ‘ומרור‘ – זה הזמנים הקשים, לא יצא ידי חובה, חייבים לעמוד בשלושת הזמנים האלו בחיים.
והנה, עומדים אנו בערב החג הקדוש ובשנה הזאת עברנו קהילתנו הקדושה פסח מצה ומרור, ימים טובים, ימים בינוניים וימים קשים וב”ה נכנסים לחג הקדוש בשמחה מרובה ובאהבה עצומה להקב”ה ובידיעה ברורה שאין אדם מעני מן הצדקה ויודעים בבירור גמור שמפה ולהבא כותבנא לטבא והכל זיכוך ותיקון. ויקיים בנו הקב”ה “שמחנו כימות עניתנו” ויושפע שפע רב מכל העולמות.
ה’ עוז לעמו יתן ה יברך את עמו בשלום“.
חג שמח ובשורות טובות.
אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 738 י״ד בניסן ה׳תשע״ד – אפריל 14, 2014 דבר הרב, דבר הרב מרכזי, מאמרים, מועדים