חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2377.
נותרו עוד 124 פרקים!

17%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

ענייני נטילת ידיים: חלק ג’

ג׳ באדר א׳ א׳ – פברואר 3, 2014
ענייני נטילת ידיים: חלק ג’

נמשיך בס”ד את ענייני נטילת ידיים, והפעם נדון בנטילת ידיים לצורך סעודה.

זהירות בנטילה זו

על נטילת ידיים של סעודה נאמרו הרבה אזהרות והרבה הזכרות של שכר. אמר רב חסדא “אנא משאי ידי מלא חפני ויהבו לי מן שמיא טיבותא מלא חפני” (אני נוטל ידי עם הרבה מאוד מים ונותנים לי הרבה מאוד שכר מן השמים). מי שמזלזל בנטילת ידיים חייב נידוי ובא לידי עניות (ר”ת ענ”י – על נטילת ידיים) ונעקר מן העולם.

טעמים לנטילת ידיים לצורך סעודה

  • בזמן שבית המקדש קיים וכהנים אוכלים תרומה, עליהם לאוכלה בקדושה. הידיים עסקניות הן ואדם נוגע בלי להבחין במקומות המכוסים והופך אותן לטמאות. ידיים הם שניות לטומאה מתקנת שלמה המלך ע”ה, ותרומה נטמאת מהן. מסיבה זו תיקנו שכל ישראל ייטלו ידיהם לאכילת פת בכדי שכולם יהיו מורגלים בכך, ובעיקר הכהנים, ולא ישכחו אף פעם, אפילו כשהם אוכלים חולין. אע”פ שבעוונותינו הרבים אין לנו בית מקדש היום, התקנה על הנטילה לא בטלה, כדי שמיד כשיבנה במהרה בימינו יהיו רגילים ישראל לאכול בטהרה. ומכיון שתרומה הייתה בעיקר במיני דגן, תיקנו נטילה רק בפת.
  • משום “והתקדשתם והייתם קדושים” – רצון ה’ שנתנהג תמיד בקדושה וטהרה. הידיים שאינן נקיות הרי הן מאוסות, ודבר מאוס הרי הוא כטמא. ונאמר בגמרא (סוטה ד:) “כל האוכל בלא נטילת ידיים כאילו אוכל לחם טמא…”.
  • שולחנו של אדם מכפר (גמ’ חגיגה כז.), ולכן כמו שהכהנים שיו רוחצים ידיהם לפני עבודת הקורבנות – כך אנו צריכים לטהר את ידינו לפני האכילה.

עד כמה שיעור סעודה לחייב נטילה

  • האוכל פחות מכזית (27 גרם – בערך פרוסת לחם פרוס דק) מעיקר הדין אינו חייב נטילה כלל, והנוטל ידיו (בלא ברכה כמובן) תבוא עליו ברכה.
  • האוכל כזית עד כביצה (יותר מ-27 גרם ופחות מ-51 גרם) נוטל ידיים בלא ברכה.
  • האוכל כביצה נוטל ידיו עם ברכה.

האם חובה ליטול מכלי

נטילת ידיים לצורך סעודה חייבת להיות מכלי! אם אין לו כלי יכול לטבול ידיו בנהר או בים או במעיין ונחשב לו לנטילת ידיים.

סדר הנטילה

מעיקר הדין היה די בנטילה פעם אחת של רביעית מים(כ-81 גרם) על כל יד. אך מנהגינו, וכך צריך לכל הדיעות, ליטול שלש פעמים על כל יד. ולכן, ייקח הכלי ביד ימין ויעבירנו לשמאל. ימלא את הכלי במים וייטול שלש פעמים בזה אחר זה על יד ימין. יניח הכלי וייקח אותו ביד ימין וימלא. ייטול יד שמאל שלש פעמים בזה אחר זה ויניח את הכלי. יגביה ידיו וייברך. בסיום הברכה יינגב ידיו, ואם ניגב לא ייברך, משום שהניגוב הוא סיום המצוה, ואין מברכים לאחר מצוה אלא לפניה, שכל המצוות מברך ועובר לעשייתן.

ברכת הנטילה

יברך קודם הניגוב: ”ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים”, שאף על פי שאינה מצווה דאורייתא, מצווה לשמוע בקול חכמים מדאורייתא.

ציטוט ההלכה מה”ילקוט יוסף”

מצוה מדברי סופרים ליטול את הידים קודם שאוכל סעודה עם פת, ומצוה לשמוע דברי חכמים. והסמיכו זאת על הפסוק (ויקרא כ, ז): והתקדשתם והייתם קדושים, והתקדשתם אלו מים ראשונים וכו’. ואף שזו מצוה מדברי סופרים מכל מקום מברכים על נטילת ידים קודם הניגוב: ”אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים”. שגם על מצוות דרבנן שייך לברך בלשון ”וצונו”, שהקב”ה צונו לשמוע לדברי חכמים. (חולין קו.). וצריך ליזהר מאד בנטילת ידים, שכל המזלזל בנטילת ידים חייב נידוי, ובא לידי עניות, ונעקר מן העולם. [ילקו''י, חלק ג', ספר על הלכות ברכת המזון וברכות סימן קנח סעיף א', עמוד ט].

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 1764 ג׳ באדר א׳ א׳ – פברואר 3, 2014 הלכות, סדר היום