חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2377.
נותרו עוד 124 פרקים!

17%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

ניסים גדולים מעל הטבע

ו׳ בכסלו ה׳תשע״ו – נובמבר 18, 2015
ניסים גדולים מעל הטבע

לאחיי ורעיי האהובים והחביבים

הנה ימים אלו, מלאים ברגשות, מי בשאלות, מי בתיסכול, מי בכעס ומי בתשובות, אך התשובה הבטוחה היא אחת על כל השאלות:
ככל שנתחזק בתורה ובמצוות וביראת שמים, הקב׳ה ימתק עלינו את כל הדינים ויטיב אחריתנו מראשיתנו וככל שנתעמק במחשבות, נגרום רעה במקום טובה וחוסר מעשה במקום מעשה, כמשל הידוע של המרבה רגלים והצפרדע; כשהצפרדע פגש את מרבה הרגליים ושאל אותו איך אתה אתה מסתדר עם 150 רגלים אני עם ארבעה בקושי מסתדר?! אחרי שבוע שב הצפרדע ופגש את המרבה רגליים באותו מקום ולא זז, שאל אותו הצפרדע, שבוע עבר ולמה לא זזת? ענה לו המרבה רגליים: כל חיי לא חשבתי והסתדרתי עם 150 רגליים, אך מרגע ששאלת אותי איך אני מסתדר עם 150 רגליים, אני מנסה לחשוב ולא מצליח ללכת.
לכן, ידע האדם שככל שמרבה מחשבות, כך מסתבכים לו יותר החיים וההגיון נהיה לא הגיון ״השלך על ה׳ יהבך״ וכל מחשבה מיותרת
העצה הנכונה היא להרבות בתפילה, בתורה ובמעשים טובים ״רבות מחשבות בלב איש ועצת ה׳ היא תקום״
וכבר מצאנו אצל  רבי חנינה בן דוסא, שהיה מהתנאים הקדושים של עם ישראל, שעליו נאמר “בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני דיו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת”‏
הגמרא מספרת שבאחד הימים, עובר אורח שנקלע לחצרו של רבי חנניה בן דוסא שכח שם תרנגולים, רבי חנניה בן דוסא רצה לקיים מצוות השבת אבידה בהידור שמר את התרנגולים וחיפש את הבעלים וככל שעברו הימים והבעלים לא שבו והתרנגולים התרבו, מכרם רבי חנניה וקנה עיזים במקומם. ואף העיזים התרבו מאוד והנה, ברבות הימים, יצא לעז בעיר שהעיזים של רבי חנניה בן דוסא, אוכלים בשדות זרים ועוברים על גזל. הצטער רבי חנניה צער גדול ועמד ואמר, אם אמת הדברים והעזים שבחזקתי וברשותי עברו על גזל, יבואו דובים ויטרפו את העזים, ואם לא,  וסתם דברי לשון הרע ובלע בפי האנשים, העיזים יביאו דובים בקרניהם וכך היה נס גדול והעיזים הביאו דובים בקרניהם.
והנה, גמרא זו תמוהה בעינינו שנים רבות, מדוע רבי חנניה בן דוסא מבקש מהקב״ה לעשות נס מחוץ לטבע? שיבקש מהקב׳ה לעשות סימן בדרך הטבע,  שהעיזים ירימו דובים בקרניהם זה לא בדרך הטבע!
אלא, רבי חנניה בן דוסא, בא ללמד אותנו לימוד לדורות ולנו בימים האלו בעיקר. אדם חושב ומאמין שכל הטוב וכל ההצלחות יבואו לו בדרך הטבע על ידי השתדלות ולכן, האדם עושה כל מה שביכולתו בהשתדלות, אבל יש דברים שרק מחוץ לטבע הישועה באה בהם וברגע שמסתיימת ההשתדלות שם באה הישועה.
רבי חנניה עשה מצווה גדולה של השבת אבידה והשתדל בה בכל כוחו וכל דבר של טבע עשה בכל  כוחו ומתי ששמע וראה שמתרבה הלשון הרע וחוסר האמת וחוסר הצדק וחוסר היושר, הבין שפה מסתיימת ההשתדלות הפרטית ומפה מתחיל הכל להיות שמיימי ומעל הטבע ולכן, גם הישועה שביקש היתה מעל הטבע. לכן ביקש מהקב״ה דובים על קרני העיזים, שזה דבר שמיימי ומעל הטבע.
וכך מצאנו בפרשת השבוע, שיעקב אבינו ישן והקב״ה קיפל את כל ארץ ישראל תחתיו ומדוע צריך נס כל כך גדול? אלא, שיש דברים שאחרי השתדלות מרובה, משליכים אותם על הקב״ה והם נהיים שמימיים והישועה היא על טבעית.

הנה, עברנו כל הקהילה הקדושה, מסע ארוך ומאותו יום חמישי, יום ההילולה של רבי לוי יצחק מברדיצ׳וב, שלוש שנים וחודש, של תלאות ויסורי הנפש והגוף וכדברי דוד המלך ״כל משבריך וגליך עלי עברו״
ביום בכינו מי יתן לילה ובלילה בכינו מי יתן יום ואת האמת הצרופה יודע תעלומות יודע,  ואנחנו יחידים בעולם שנשארנו יודעים ובטוחים ויודעים אנו, ששניים אוחזים בטלית וזה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי, זה שאומר חציה שלי חייב שבועה.  אנו בכל הימים טענו כולה שלי,  אך שגיאות מי יבין ומנסתרות נקנו ולכן יודעים אנו ובטוחים אנו, כי עוד יוודע כברק חסדנו וכעת, עת לעשות לה׳ וככל שנרבה בתורה ותפילה ובמעשים טובים, ישועת ה׳ תהיה גדולה וגדול יהיה הבית בהיבנותו.
השתדלו אחיי ורעיי, להרבות בתפילה בעדי ובעד ביתי, כי בצרה גדולה אנו, יסורי הגוף והנפש קשים מנשוא,  אך בנפש נלחמים עם הגוף להמשיך את אשר נדרתי להקב״ה ביום עומדי על דעתי למסור נפש על כלל ישראל, ברוחניות ובגשמיות, נדרי לה׳ אשלם כל עוד נשמתי בי.

השתדלו אחיי ורעיי, בכל כוחכם לחזק את תיקון הנפש, אשר בדמעות ובכיסופי הנפש, איחדנו ואגדנו
המזמורים הללו, בידיעה ברורה שעולים הם בנועם וערבים לחך אצל בורא עולם.
לכן, ערב שבת קודש, הממשש ובא, השתדלו אחיי ורעיי, לחפש סביבכם, מי אשר קשה עליו לרכוש צרכי שבת קודש וביותר בבני המשפחה שרויים בקושי הפרנסה או תלמידי חכמים.
השתדלו להשפיע עליהם שפע גשמי ולהריק להם ביד רחבה ובזכות המצווה הזו יקוים וכל השומע לנו בזאת והריקותי לכם ברכה עד בלי די עד שירבו שיפתותיכם מלומר די ושבת היא מלזעוק ורפואה וישועה ומיתוק הדינים קרובים לבוא בעדנו, ואבותינו הקדושים יהיו מליצי יושר עליכם בפני בורא עולם בשמי מרומים

ה׳ עוז לעמו יתן ה׳ יברך את עמו בשלום.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
1 Comments Off 1022 ו׳ בכסלו ה׳תשע״ו – נובמבר 18, 2015 דבר הרב, דבר הרב מרכזי, מאמרים, פרשת השבוע