חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2393.
נותרו עוד 32 פרקים!

79%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

מטות מסעי – בדוק לישועה

כ״ו בתמוז ה׳תשע״ז – יולי 20, 2017

*קריאת מ”ב המסעות מעוררת רחמים בשמים*

מוצאים אנו בפרשת מסעי את הנסיעות והחניות של בני ישראל במדבר, וכשנספור את הנסיעות והחניות האלו, יוצא מ”ב מסעות.

וכך היה, חניה אחת חנו במקום מסויים חודשים רבים על פי ה’, וחניה שניה חנו כמה שעות על פי ה’. ואומר על כך רבנו הבעל שם טוב זצוק”ל, שכל יהודי באשר הוא, עובר מיום לידתו עד יום פטירתו מ”ב מסעות – ויש עצירות בחיים של שעות, יש עצירות של שנה, יש התמודדויות ארוכות ויש התמודדויות קצרות.

***

*והסוד והכח של קריאת מ”ב המסעות הוא, כי על האדם לדעת שכל צרה וכל גאולה שיש לאדם, שורשה הוא מגלות מצרים ומגאולת מצרים, ולכן בכל דבר קדוש מזכירים זכר ליציאת מצרים. ישועות מצרים היא הבסיס של כל גאולה שיהודי נגאל, כל ישועה שיהודי נושע.*

והנה, כאשר יהודי נמצא באיזשהו שלב בימי חייו, שהשלב הזה הוא כנגד אחד מהמסעות שכל יהודי חייב לעבור בימי חייו, והאדם קורא את המסע, מעורר רחמים בשמים, משום שהקריאה מעוררת את הזמן שתהיה ליהודי סיעתא דשמייא, במסע ובהתמודדות אשר הוא נמצא בה בזמן הזה.

*ולכן כח הקריאה של המ”ב מסעות לתת כח לאדם, להתחזק ולקבל כח ממי שנתן את הכח לאבותינו במדבר, להתמודד במסע הקיים שלו בעת ההיא.*

****

‏ועוד ידע האדם, שכל המטרה שלנו בעולם הזה היא לאסוף ניצוצות הקודש אשר נתפזרו בעולם, ולכן ירדו בני ישראל לארץ מצרים לאסוף את הניצוצות שנפלו מאדם הראשון. וכל  יהודי שמגיע לכל מקום בעולם, הגיע לשם לאסוף ניצוצות הקודש. ולכן גם אם הגעת עבור מסחר או כל דבר אחר למדינה מסויימת, תיזהר לברך טוב, להניח תפילין ולנהוג כשורה “כי מה’ מצעדי גבר” (תהילים לז, כג).

ואמר על זה רבנו הבעל שם טוב זצוק”ל “מה’ מצעדי גבר”, מהקב”ה נשלחת למקום הזה, “כוננו” לתקן את הניצוצות שמשורש נשמתך במקום המסויים הזה.

****

והנה כל הירידה לארץ מצרים וכל ההליכה במדבר ארבעים שנה, הייתה בסוד לאסוף את ניצוצות הקודש. ולכן היה מקום שצריך שנה כל תיקון, לאסוף ניצוצות הקודש, ולכן התעכבו שם שנה. והיה מקום שהספיק כמה שעות, ולכן התעכבו שם כמה שעות.

*וכך ידע האדם, כאשר הוא קורא ולומד מ”ב מסעות, הוא אוזר כח לאסוף מהר את ניצוצות הקודש שהם משורש נשמתו, ומביא עצמו לתיקון השלם ומעורר רחמים עליו בשמים.*

****

ועל פי זה תובן הסגולה הגדולה המובאת בשם רבנו הגדול המקובל האלוקי רבנו שמשון מאוסטרופולי הי”ד

***

והנה הנוסח המובא בסדר “זבח פסח” (נדפס בזאלקווא שנת תב”ב) מהמגיד רבי יעקב פסח מזאלקווא בן אחותו של המקובל האלוקי רבי שמשון מאוסטרופולי הי”ד (הוא הדפיס את כתבי דודו הלקט שושנים) וזל”ק, אמר המלקט, זה לשון הרב המנוח הישיש מוהר”ר ירמיה אליעזר שהיה אב”ד ור”מ דק”ק טישוויץ:

ראיתי בתוך כתבי אמ”ו הרב מהרר”א געצליק, כתב יד המקובל איש האלוקים קדוש יאמר לו מהר”ש מאוסטרופולי הי”ד, מאמר המסוגל לומר בזמן שיש צרה בעיר, ובפרט בזמן מגפה. כל יחיד יאמר בשחרית ובלילה מילה במילה. ויש בזה רזין דרזין, מי יכול להשיג עומקו ורומו, או מי יכול לדעת טעמו של דבר, שיהא מאמר זה מסוגל להציל מצרה או מעיפוש. אך אנו צריכים להטות לבבנו אל הקדוש הטהור הנ”ל, כי רוח ה’ דיבר בו ואליהו ז”ל היה לומד עמו, כאשר הגידו לי כמה גאוני איתני ארץ ז”ל עכ”ל.

***

*ולכן קיבלנו בקהילת קודש “שובה ישראל” וכל מי שחלק מאיתנו, לקדש את יום חמישי לומר את המ”ב מסעות, כי מעלתם וכוחם מי ישורנו.*

ועוד בימים אלו, שהתיקון קשה ביותר והשטן מרקד בכל מקום ומקום, ואין אדם יודע מה ילד יום, ורבו הפורצים בעולם והאמת נעדרת. ובודאי שכל יהודי שיזכה את חבירו להקפיד באמירת מ”ב מסעות, מתקן עולם במלכות שדי ומרבה כבוד שמים.

****

וישתדל בסיום מ”ב המסעות לומר את דברי התנא הגדול רבי נחוניא בן הקנה “אנא בכח גדולת ימינך”, שבדברים קדושים אלו טמון בהם השם של הקב”ה שהוא בן מ”ב, שגם המ”ב מסעות מכח של בן מ”ב.

וידועים דברי רבותינו שיש כח לאמירת “אנא בכח”, להעלות למקום עליון את כל התפילות ואת כל התחינות שהאדם מתפלל ומתחנן לפני בורא עולם.

ובעזרת ה’ נזכה לגאולה ולישועה, ושיתקבלו תפילתינו מהר ברצון מן השמים.

*(מפי כבוד האדמו”ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט”א)*

 

“כַּד נָטְלוּ מֵרַעְמְסֵס, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְסוּכּוֹת אוֹ לִקְהֵלָתָה אוֹ לְמוֹסֵרוֹת, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְסוּכּוֹת.

מִסוּכּוֹת, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְאֵיתָם אוֹ לַחֲצֵרוֹת אוֹ לְתֶרַח אוֹ לְעֶצְיוֹן גָּבֶר, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְאֵיתָם.

מְאֵיתָם, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְפִי הַחִירוֹת אוֹ לְרִמּוֹן פָּרֶץ אוֹ לְעַבְרוֹנָה אוֹ לְהָרֵי הָעֲבָרִים, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְפִי הַחִירוֹת.

מִפִּי הַחִירוֹת, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְמָרָה אוֹ לְתַחַת אוֹ לְעַרְבוֹת מוֹאָב, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְמָרָה.

מִמָּרָה, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לָאֵילִים אוֹ לְמַקְהֵלוֹת אוֹ לְעַלְמוֹן דִּבְלָתָיְמָה, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לָאֵילִים.

מֵאֵילִים, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְיָם סוּף אוֹ לְחַשְׁמוֹנָה אוֹ לְפּונוֹן אוֹ לְעִיֵּי הָעֲבָרִים, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְיַם סוּף.

מִיַּם סוּף, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְמִדְבַּר סִין אוֹ לַחֲרָדָה, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְמִדְבָּר סִין.

מִמִּדְבַּר סִין, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְדָּפְקָה אוֹ לְיָטְבָתָה, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְדָּפְקָה.

מִדָּפְקָה, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְאָלוּשׁ אוֹ לְרִסָּה אוֹ לְאוֹבוֹת, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְאָלוּשׁ.

מֵאָלוּשׁ, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְרְפִידִים אוֹ לְהַר שָׁפֶר אוֹ לִבְנֵי יַעֲקָן, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְרְפִידִים.

מְרְפִידִים, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְמִדְבָּר סִינַי אוֹ לִקְבָרוֹת הַתַּאֲוָה אוֹ לְחֹר הַגִּדְגָּד, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְמִדְבַּר סִינַי.

מִמִּדְבַּר סִינָי, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה אוֹ לְחֹר הַגִּדְגָּד, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה.

מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לַחֲצֵרוֹת אוֹ לְתֶרַח אוֹ לְעֶצְיוֹן גָּבֶר, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לַחֲצֵרוֹת.

מֵחֲצֵרוֹת נָטְלוּ לְרִתְמָה.

מֵרִתְמָה, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְרִמּוֹן פָּרֶץ אוֹ לְעַבְרוֹנָה אוֹ לְהָרֵי הָעֲבָרִים, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְרִמּוֹן פָּרֶץ.

מְרִמּוֹן פָּרֶץ נָטְלוּ לְלִבְנָה.

מִלִּבְנָה, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְרִסָּה אוֹ לְאוֹבוֹת, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְרִסָּה.

מֵרִסָּה, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְקְהֵלָתָה אוֹ לְמוֹסֵרוֹת, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְקְהֵלָתָה.

מִקְּהֵלָתָה, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְהַר שָׁפֶר אוֹ לִבְנֵי יַעֲקָן, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְהַר שָׁפֶר.

מֵהַר שָׁפֶר נָטְלוּ לַחֲרָדָה.

וּמְחֲרָדָה, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְמַקְהֵלוֹת אוֹ לְעַלְמוֹן דִּבְלָתָיְמָה, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְמַקְהֵלוֹת.

מִמַקְהֵלוֹת, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְתַחַת אוֹ לְעַרְבוֹת מוֹאָב, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְתַחַת.

מִתַּחַת, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְתֶרַח אוֹ לְעֶצְיוֹן גָבֶר, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְתֶרַח.

מִתָּרַח נָטְלוּ לְמִתְקָה.

מִמִּתְקָה, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְחַשְׁמוֹנָה אוֹ לְפוּנוֹן אוֹ לְעִיֵּי הָעֲבָרִים, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְחַשְׁמוֹנָה.

מְחַשּׁמוֹנָה נָטְלוּ לְמוֹסֵרוֹת.

מִמוֹסֵרוֹת נָטְלוּ לִבְנֵי יַעֲקָן.

מִבְּנֵי יַעֲקָן נָטְלוּ לְחֹר הַגִּדְגָּד.

מֵחֹר הַגִּדְגָּד נָטְלוּ לְיָטְבָתָה.

מִיָּטְבָתָה, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְעַבְרוֹנָה אוֹ לְהָרֵי הָעֲבָרִים, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְעַבְרוֹנָה.

מְעַבְרוֹנָה נָטְלוּ לְעֶצְיוֹן גָבֶר.

מֵעֶצְיוֹן גָבֶר נָטְלוּ לְקַדֵּשׁ.

מִקָּדֵשׁ נָטְלוּ לְהָר הָהָר.

מֵהֹר הָהָר לְצַלְמוֹנָה.

מִצַלְמוֹנָה, לָא יָדְעוּן אִי יִנְטְלוּן לְפוּנוֹן אוֹ לְעִיֵּי הָעֲבָרִים, וּפַקִּיד מַדְבְּרָנָא דְּעַמֵּיהּ דְיִנְטְלוּן לְפוּנוֹן.

מְפוּנוֹן נָטְלוּ לְאוֹבוֹת.

מְאוֹבוֹת נָטְלוּ לְעִיֵּי הָעֲבָרִים.

מְעִיֵּי הָעֲבָרִים נָטְלוּ לְדִּיבוֹן גָּד.

מְדִּיבוֹן גָּד נָטְלוּ לְעַלְמוֹן דִּבְלָתָיְמָה.

מְעַלְמוֹן דִּבְלָתָיְמָה נָטְלוּ לְהָרֵי הָעֲבָרִים.

וּמִתַּמָּן לְעַרְבוֹת מוֹאָב”. ע”כ.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 158 כ״ו בתמוז ה׳תשע״ז – יולי 20, 2017 דבר הרב, דבר הרב מרכזי