חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2399.
נותרו עוד 70 פרקים!

53%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

מהלכות ומנהגי הסליחות

ג׳ באלול ה׳תשע״ד – אוגוסט 29, 2014
מהלכות ומנהגי הסליחות

היום יום שלישי, בו חל ראש חודש אלול (ויש שני ימים שהם ראש חודש אלול, היום ומחר), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות.

המקור לימי חודש אלול
שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י”ז בתמוז שבר את הלוחות, ועשה (שהה) ארבעים יום במחנה, עד ששרף את העגל וכתתו (וטחן אותו) כעפר הארץ, והרג את כל (מי) אשר נשק לעגל, והכרית עבודת העגל מישראל, והתקין כל שבט במקומו. ובראש חודש אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה, עלה אלי ההרה, שסלח הקדוש ברוך הוא לישראל. והעבירו שופר בכל המחנה, להודיע שמשה עולה להר, שלא יטעו עוד אחרי עבודה זרה. עד כאן. ומבואר אם כן שביום ראש חודש אלול החל הקדוש ברוך הוא לסלוח לעם ישראל. וכך הדבר לעולם, שהימים הללו מסוגלים ביותר לסליחה וכפרה ולחזרה בתשובה.

מנהג הסליחות 
מכיון שביום ראש חודש אלול, אמר הקדוש ברוך הוא למשה שיעלה לקבל לוחות שניות, שסלח לעדת ישראל, נהגו הספרדים ובני עדות המזרח, להשכים לבית הכנסת בכל יום לומר סליחות ותחנונים, מיום ראש חודש אלול, עד יום הכיפורים, שבו ירד משה רבינו מן ההר והביא לוחות שניות. ובליל ראש חודש עצמו אין לומר סליחות. על כן בשנה זו, (תשע”ד), שחל ראש חודש אלול בימים שלישי ורביעי, יחלו באמירת הסליחות רק מליל יום חמישי, אחר חצות. ומימים ימימה היו נוהגים כולם, לקום באשמורת הבוקר ממש לשם אמירת הסליחות, והיו עולים ומתעלים בימי חודש אלול, ומתעוררים לשוב בתשובה שלימה על כל מעשיהם, עד לימי ראש השנה ויום הכפורים, שאז היו מגיעים כולם למעלה רוחנית גדולה, וממש נרגשת היתה באויר האוירה המיוחדת של קדושת הימים הללו, מתוך תפילה ותשובה. ואף הילדים בני החינוך היו מתאספים יחד עם אבותיהם לבתי הכנסת בכל בוקר באשמורת, וכך יראת שמים מיוחדת היתה נסוכה על פני הבריות. ועתה בעונות הרבים, רק בדור האחרון ממש, הולך ונחלש תוקפו של המנהג הנפלא הלז, ועל כל אחד ואחד לעורר את עצמו ואת בני ביתו להתחזק בימי חודש אלול בתשובה ובתפילה.

עדות האשכנזים לא נהגו לומר סליחות מראש חודש אלול, אבל נהגו לתקוע בשופר בכל יום מימים אלו (מיום א’ אלול, כלומר, מחר יום רביעי), אחר תפילת שחרית, כדי להזהיר את ישראל שיעשו תשובה, שנאמר (עמוס ג.) “אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו”. גם נהגו כן כדי לערבב את השטן, ויש מקומות שתוקעים גם כן בתפילת ערבית. 
  
ומנהג האשכנזים להתחיל לומר סליחות מליל ראשון (מוצאי שבת) שלפני ראש השנה, ואם חל ראש השנה ביום שני או ביום שלישי, מתחילים לומר סליחות מליל יום ראשון שבוע שלפניו. ולכן בשנה זו (התשע”ד), שיחול יום ראש השנה ביום חמישי, יחלו האשכנזים באמירת הסליחות החל מליל יום ראשון כ”ו באלול, שהוא מוצאי שבת פרשת “נצבים וילך.”

 

בתודה להלכה יומית / מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 983 ג׳ באלול ה׳תשע״ד – אוגוסט 29, 2014 הלכות, מועדים