חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2354.
נותרו עוד 80 פרקים!

47%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

“לב טהור ברא לי אלוקים, ורוח נכון חדש בקרבי”

י״ד בכסלו ה׳תשע״ד – נובמבר 17, 2013
“לב טהור ברא לי אלוקים, ורוח נכון חדש בקרבי”

הנה צריך האדם להשתדל בכל כוחו שליבו יהיה טהור בכל עניין ועניין אשר פועל ועושה בחייו כי כאשר האדם עושה דבר בלי טהרת הלב ובלי שלמות הלב אלא נגיעות עצמיות, דבר זה גורם לחורבן גדול ולקלקול קשה ביותר.

והנה שנים רבות ובזמנים מרובים בחיינו עולים מול עינינו מה שמובא עם דוד המלך ונבל הכרמלי. הנביא מספר ( שמואל א’): דוד היה בבריחה משאול המלך ודוד וחייליו היו בחוסר אוכל. שולח דוד המלך לנבל, אשר היה עשיר גדול, נערים לבקש ממנו מזון ומים, נבל עונה לעבד דוד: מי זה דוד ומי זה בן ישי היום רבו עבדים אשר מתפרצים איש מפני אדוניו ואתם רוצים לקחת את לחמי. ואמרו חז”ל שזלזל נבל בצורה קשה ביותר בדוד המלך. הנביא מספר, כאשר שמע דוד המלך את דברי נבל הכרמלי ביקש דוד המלך מחייליו לחגור את כלי מלחמתם ויצא להרוג את נבל הכרמלי.

מיד כשקרא הדבר הזה, אשתו של נבל הייתה צדקת גדולה, שמה היה אביגיל, מיהרה מהר אביגיל לקחה איתה לחם ועוד דברים ורצה מהר לדוד המלך, איך שראתה את דוד נפלה לפניו על פניה ומבקשת רחמים מדוד שלא יהרוג את משפחתה. אך דבר תמוה ביותר עושה אביגיל, הגמרא במסכת מגילה י”ג אומרת: שאביגיל אומרת לדוד “והיטיב ה’ לאדוני וזכרת את אמתך“. אמרו חז”ל: אמרה לו כשבעלי נבל ימות אתה תתחתן איתי, וזכרת את אמתך, תזכור דוד. זה קשה מאוד איך נביאה כאביגיל, צדקת גדולה שהייתה עדיין אשת איש יכולה לאמר כך לדוד המלך “וזכרת את אמתך“, כשבעלה ימות תזכור, אתה דוד תתחתן איתי

אלא אפשר לפרש ולומר יסוד גדול שהוא מהחשובים בחיי האדם. הגמרא בסנהדרין י”ח אומרת: אין מושיבין מלך וכהן גדול בעיבור השנה, כשרוצים להוסיף חודש שיהיה אדר ב’, מלך וכהן גדול לא יושבים בבית הדין לדון האם להוסיף חודש או לא ומדוע? הגמרא אומרת: מלך בגלל המשכורות שהיו צריכים לתת לפקידים ולחיילים שעל ידי החודש הנוסף יש לו עוד חודש תשלום, והמיסים שהוא מקבל הם עבור שנה בת י”ב חודש. וכהן גדול לא יכול לשבת בעיבור השנה משום שאם מעבירים את השנה יוצא חודש תשרי מאוחר יותר, שזה זמן קר וליבו של הכהן לא נח שיהיה קר ביום הכיפורים כאשר צריך לטבול ולעשות את העבודה בבית המקדש. והנה שני דברים אלו קשים מאוד להבנה, כהן גדול שהוא קדוש עליון, מלך שהוא קדוש ממלכי ישראל, על עניינים שנראים קטנים חשודים להטות את הדין לנזק לכלל עם ישראל איך אפשר להבין דבר זה?

אלא פה חז”ל מלמדים אותנו יסוד גדול מאוד. כאשר יש לאדם אפילו נגיעה קטנה ביותר יכול לשנות ולהפוך דברים מקצה לקצה ואפילו שמדובר בצדיק וקדוש ואיש מרומם מעם. ועל פי יסוד זה נבין מה שעשתה אביגיל אשר הייתה מהשבעה נביאות שהיו לעם ישראל, אביגיל ידעה שבעלה רשע ובן מוות הוא וחשבה דרך איך להציל אותו ואז עלתה בדעתה דרך, לאמר לדוד; אתה עתיד להתחתן איתי. ובאותו רגע דוד שהוא קדוש וצדיק יפחד אולי יש לי נגיעה בדבר ואני אהרוג את נבל בשביל להתחתן עם אשתו הצדקת אביגיל. וכך אביגיל בחכמה הרחיקה את דוד מלהרוג את נבל הכרמלי. וזה הסכנה הגדולה שצריך האדם להזהר מנגיעות אישיות שלו בכל עניין ועניין, האדם יכול להחריב חיים, להרוס משפחות, להחריב עולמות בשביל נגיעה פרטית ואפילו קטנה ביותר שיש לו בחיים.

ומובא בתשובות רב האי גאון משל עם מוסר גדול: מעשה בשועל אחד שבא אליו אריה לטורפו, אמר לו השועל איך אני יכול להשביע אותך טוב, אני יודע איפה יש אדם בעל בשר ואני אקח אותך אליו שתטרוף אותו ותיהיה שבע ממנו. לקח אותו השועל ליד אדם שלידו הייתה מלכודת לתפוס חיות טורפות, השועל ראה המלכודת אבל האריה לא ראה, רגע לפני שביצע האריה את זממו, נכנס בליבו פחד ואמר לשועל: פוחד אני מהתפילה של האדם הזה אולי אני אתפס ואענש על דבר זה. ענה לו השועל, אל תפחד מי שיתפס זה לא אתה, הגרוע מכל זה הבנים הנכדים שלך וכך כתוב בתורה פוקד עוון אבות על בנים, אבל אתה תהיה שבע מרעבונך. שמח האריה וקפץ לטרוף את האדם אך ברגע אחד נפל במלכודת, חבול ופצוע, קשור בתוך המלכודת, התחיל לבכות האריה ולצעוק לשועל: מה עשיתה לי הרי אמרת לי שהבנים והנכדים יענשו ולא אני ואיך אני נענש. ענה לו השועל: סליחה הייתה צריך לחשוב אולי אביך גם עשה כזה דבר או סבך ואתה נתפס בשביל מעשיהם. רב האי גאון אומר: האריה נפל ברשת בגלל דבר אחד, נגיעה בדבר, האוכל וההנאה הרגעית. האדם מאבד את עולמו על נגיעה פרטית אשר לוקחת אותו לחורבן הגדול ביותר אשר אפשר להיות לאדם.

לכן יזהר האדם מאוד מנגיעות אישיות בכל ענין וענין. ובכל זמן זוכרים אנו דבר כשהיינו בחורים בישיבה קטנה, היה בחור בישיבה רב פעלולים אשר בלילה אחד גרם להפרעות סדר התקין של הפנימיה וידענו כל הבחורים שבבוקר ראש הישיבה יזרוק אותו מהישיבה על מעשיו הנלוזים והחמורים, אך הוא היה רגוע וצוחק ושמח ואומר לחבורתו: אני לא פוחד ואותי לא יזרקו מחר מהישיבה על אף מעשי. והנה בבקר הראש ישיבה קרא לו בפנים חתומות ודיבר איתו והודיע לו שהוא חייב לעזוב את הישיבה, הבחור צחק ולא הראה פנים של מצטער, מפחד וכו’. הרב שאלו האם אתה לא פוחד, איפה תלמד, מה תעשה הלאה. אמר הבחור לרב: אני הייתי מוכן לזה ואני יודע שכל תקופה הרב לוקח בחור קורבן וזורק אותו מהישיבה אז אני הפעם הקורבן. כששמע זה הרב הצטער והשאיר אותו בישיבה. ואז חשבנו בנפשנו הנה אותו בחור הכניס בליבו של הרב אולי זה מנגיעה אישית והרב פחד מזה ולא עשה לו מאומה. צדיקים גדולים יודעים מה ההרס והחורבן של נגיעה אישית וכמה נזק דבר זה יכול לגרום לאדם בחייו.

ה’ יעזרנו על דבר כבוד שמו שיהיו מעשנו נקיים מנגיעה אישית ולשם שמים ונזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 5773 י״ד בכסלו ה׳תשע״ד – נובמבר 17, 2013 מאמרים, מוסר