כבוד הרב

כבוד הרב

ממלכת התורה והחסד של “שובה ישראל”, פרצה זה מכבר כל מגבלת גבול גיאוגרפי והמיסה מחיצות אנושית עתיקות יומין. הנקודה הפנימית של ממלכת התורה היא איש קודש מורם מעם, נצר שעשועים משותף של שתי שושלות המלוכה הנערצות במרוקו היהודית הקמאית, הלוא הוא כבוד קדושת האדמו”ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט”א.

האדמו”ר רבי יאשיהו הוא בנם של קדושים הממשיך את מסורת הקדושה וההתקדשות המצרפת מאז היוולדו, תלמיד חכם בעל שיעור קומה כשל דורות קדומים, אדמו”ר לאלפים ורבבות, רב מורה הוראה הפוסק בשאלות הלכתיות סבוכות, מגיד שיעורים רבים וארוכים, רבם הנערץ של יהודים רבים, החל באברכי משי נבחרים הנמנים על לגיונו המקודש וחיים לאור הדרכתו הבלתי מתפשרת, עבור ביהודים מכל הגוונים, וכלה בנשמות אבודות מכל סיבה שהיא, ביניהן כאלו שהמפתח היחיד ללבם מופקד בגנזיו.

מצד אחד הוא נין ונכד לראש שושלת צדיקי בית אביחצירא, המקובל האלוקי רבי יעקב אביחצירא זי”ע בעל ה”אביר יעקב”, ומצד שני הריהו נין ונכד לראש שושלת צדיקי בית פינטו, הרי”ף דעין יעקב, שהוא רבי יאשיהו פינטו הראשון, מחותנו של המקובל רבי חיים ויטאל זי”ע, תלמידו הנודע של האר”י הקדוש.

מעריציו הרבים, המרכיבים יחדיו את כל השכבות האפשריות הקיימות בעם ישראל, אינם נועצים את סיבת התקשרותם באדמו”ר רבי יאשיהו בשל ייחוס אבותיו הרם והנישא, הנדיר מאוד בדורנו, כי אם בייחוס העצמי שלו כאיש אלוקים קדוש ונורא וכמנהיג הטובל במעיינות של אהבת ישראל לכל יהודי, השובה את לבם.

כי אכן ממלכה של הפצת תורה, של הרבצת מוסר, של חיזוק יהודים והשבתם לאביהם שבשמים, של הוראת הלכה לרבים – יש גם יש. אבל ‘חצר’ אין.

נסיך שתי שושלות מלוכה

אישיותו התורנית של האדמו”ר רבי יאשיהו ינקה מהצוף התורני המתוק שבכל ערוגות היהדות הנאמנה והיא כוללת ידע תורני עמוק ומקיף, עשיר אנפין.

בבית גדולי תורה צמח האדמו”ר רבי יאשיהו והתעלה במעלות הלימוד. תחת רוחו של אביו הגדול האדמו”ר רבי חיים פינטו שליט”א, רבה של קריית מלאכי, בנו של האי סבא קדישא האדמו”ר רבי משה אהרן פינטו זי”ע, ואצל אמו, הרבנית זהרי בתו של האי סבא קדישא האדמו”ר רבי מאיר אביחצירא זצוק”ל.

האדמו”ר רבי משה אהרן פינטו עלה ארצה שנים מספר לאחר שהאדמו”ר רבי מאיר אביחצירא הגיע ממרוקו לאשדוד. בין שני הצדיקים הקדושים שררה ידידות גדולה ואהבת רעים נאמנה.

לימים, השתדכו השניים כשבנו של רבי משה אהרן פינטו זצוק”ל, הרה”צ רבי חיים שליט”א, נשא לאישה את בתו של רבי מאיר אביחצירא זצוק”ל.

די בהזכרת שמותיהם של שתי שושלות הקודש שהשתרגו זאת עם זאת, כענבי יין המשומר בענבי יין המשומר, כדי לעורר רגש של יראת כבוד בכרם בית ישראל. מהשילוב שלהן גם יחד, צמח ועלה בגן ה’ פרי הביכורים הראשון, נסיך שתי השושלות, אשר בעורקיו זורם דם קדושים שנתקדש בסילודין מאות בשנים, הלא הוא בנם הראשון: האדמו”ר רבי יאשיהו יוסף שנולד ביום ראשון של ראש השנה.

זכות אבותיו הקדושים שהרעידו את השמיים בתפילותיהם ואת הארץ בתורתם ובפרישותם, ניכרת על תורתו ותפילותיו של האדמו”ר רבי יאשיהו ועל פרישותו והתקדשותו כאחד הקדמונים.

ההבטחה. השם. הפתרון.

כשהיתה אמו הרבנית תחי’ מעוברת, היו חיי העובר בסכנה גדולה שהדאיגה את ראשי המשפחה, עד שבלילה אחד חלמה האם כי דמות פלאית מבטיחה לה ‘יהיה לך בן שיאיר את העולם’.

עם לידת התינוק הרך, אמר הסבא הרה”צ רבי מאיר אביחצירא, כי מי שהבטיח לאם שבנה יאיר את העולם, היה לא אחר מאשר הגר”א מוילנא זיע”א.

לקראת ברית המילה של הנצר היקר, התעוררו חילוקי דעות בין הסבים הקדושים באשר לשמו של הנצר לשתי השושלות. הנשמה הקדושה שהגיעה זה עתה לעולם ושאלפי נשמות המתינו לה בכליון עיניים.

הסבא, הרה”צ רבי משה אהרן פינטו, מקובל קדוש ופרוש, שהסתגר ארבעים שנה בביתו והתעלה בלימוד תורת הנסתר ואף חיבר פירוש על ספר יצירה ― טען כי יש לחדש את השם ‘יאשיהו’ במשפחת פינטו ובשלה לכך השעה עם לידת הנכד.

וזאת לדעת כי שם זה ― יאשיהו ― לא נקרא במשפחת פינטו מאז ימי הרי”ף דעין יעקב שחי לפני למעלה מארבע מאות שנה והיה מבני גולת ספרד המעטירה. בתו מרת ג’מיליה היתה נשואה לאיש האלוקים רבי שמואל ויטאל זיע”א בנו של רבי חיים ויטאל זיע”א. הוא היה מי שהתיר לבני קהילות הספרדיות לטבול במקווה חם והוראתו התקבלה בכל יהדות ספרד.

אולם, האדמו”ר הבבא סאלי זצוק”ל חשב אחרת וטען כי אין לקרוא לנינו ‘יאשיהו’ שכן קבלה היא שכל מי שנקרא כך סיים את חייו בנסיבות טראגיות. גם הסבא האדמו”ר רבי מאיר זצוק”ל לא אבה לתת את השם ‘יאשיהו’ לרך הנולד.

אלא שהסבא האדמו”ר רבי משה אהרן פינטו זצ”ל עמד על דעתו הקדושה כי יש לקרוא לילד ‘יאשיהו’ והוכשרה השעה לכך.

הסבים זצוק”ל החליטו לשאול בעצת האדמו”ר רבי יואל טייטלבוים מסטמאר זצ”ל. האדמו”ר הציע להוסיף לשם ‘יאשיהו’ את השם ‘יוסף’ שהוא שם של תיקון, תוך הוספת הסתייגות שעד ליום הבר מצווה לא ישתמשו בשם ‘יאשיהו’.

ינקות אצילה וילדות מנהיגותית

צור מחצבתו ושנות ילדותו של האדמו”ר רבי יאשיהו עברו בבית שכתליו ספוגים עבודת השם במסירות נפש ולימוד הקבלה, בית שכולו רז ונסתרות קודש, אך בעיקר: בית יוצר להנהגת הכלל.

כוכבו של הילד דרך בבית אביו ובבתי סביו הדגולים לבית פינטו ואביחצירא שחיבבו את האדמו”ר רבי יאשיהו מינקותו, כשהסתובב בבתיהם כנכד אהוב וגמע בצמא מתורתם. בליל הסדר האחרון של סבו האדמו”ר רבי מאיר, בשנת תשמ”ג, שהה הנכד צמוד לסבא כל הלילה בהתעלות רוחנית גדולה. ימים ספורים אחר כך הסתלק הסבא לעולם האמת.

האדמו”ר רבי יאשיהו ואחיו ראש הישיבה הרה”צ רבי שלמה גדלו כנסיכים בחצר אביהם הגדול האדמו”ר רבי חיים פינטו שליט”א, מי שבחר בד’ אמות של תורה וקדושה וממעט לצאת מהן.

צדיקי השושלות פינטו ואביחצירא שחוו על בשרם את כאב העקירה מפארה והדרה של יהדות מרוקו, השקיעו בחינוך ילדיהם ובעיצוב דמותם את כל הכוחות, תוך שהם מטביעים באורחותיהם עדינות, אצילות מלכותית וכושר הנהגה.

שם בבית הגדול, חינכו את הבנים מגיל קטן כי עליהם להיות ראויים וכשירים להנהיג את עדתם בבוא היום.

תורה. חסידות. השקפה.

לאחר שהשלים את שנות ילדותו באשדוד בבית אביו הדגול רבי חיים ובבית הסב הגדול רבי מאיר אביחצירא, גלה האדמו”ר רבי יאשיהו למקום תורה.

את תלמודו בשנות הבחרות רכש בישיבת ‘אור ברוך’ בראשות הגאון רבי גבריאל טולידאנו ובישיבת ‘מעלות התורה’ בראשות רבו המובהק הגאון רבי שמואל אויערבאך, שתי ישיבות שבהן שולטת שיטת הלימוד הליטאית. בד בבד השתלם בלימודי תורת החסידות והקבלה.

לפני עשרים שנה, כשאביו רבי חיים נפל למשכב, נישאו עיני העדה לעבר הנער יאשיהו בן ה-16 , מתוך ציפייה שימשיך את שושלת הזהב לדורות הבאים.

בימים ההם, למרות גילו הצעיר, לקח על עצמו האדמו”ר רבי יאשיהו את אדרת האחריות לכלל ישראל והיה רץ ממקום למקום ומוסר שיעורי תורה. כבר אז הועידו לו משמיים את שרביט ההנהגה. עם הזמן, התבקש מאליו שהבחור הצעיר ימלא את מקום אביו בדרשות והופעות ציבוריות.

שני בתי כנסת באשדוד חסו בצל משפחת פינטו. אחד ‘ישמח משה’ שהוקדם על שמו של הסבא רבי משה אהרן, והשני, על שם הסבא רבא רבי חיים פינטו. הבחור הצעיר החל למסור שיעורי תורה בשני בתי הכנסת, והיהודים גילו את כוחו הגדול בהרבצת התורה ובהסברתה.

מנהיגות כובשת

דרך הנהגתו של האדמו”ר רבי יאשיהו שליט”א נטולת גלימות משתפלות ונעדרת קמעות מקופלות בחשאי. באוהלו הקדוש, המשמש בעיני אלפי יהודים קודש הקודשים האישי שלהם והמקום אליו יבואו בכל עת צרה או התחזקות, לא יישמע קול מלחשים ולא יטופטפו רזי סגולות.

מראהו הכובש כל לב, רחוק כקרוב, אינו צנוף במצנפות תמירות ודמותו אינה חורשת סודות. דמותו הקדושה של האדמו”ר רבי יאשיהו נקיה מכל סממן חיצוני שיוצר הילה טפלה ומעורר השראה זרה. פניו מאירות באור פנימי אמיתי הפורץ ומקרין על אלפי שומעי לקחו.

ההנהגה מיוסדת על העמדת התורה במרכז החיים, על התמדה בלימוד מעבר לגדר האנושי, על בקיאות עצומה בכל ענפי התורה ובכל חלקיה המחודדים בפיו כחדשים שהיום ניתנו מסיני, על לימוד בעיון ובהעמקה, על הליכה תמידית לאור תורת המוסר וההלכה.

המוטיב המרכזי בתורת ההדרכה של האדמו”ר רבי יאשיהו הוא: אמת וישרות. הדרישה להיות יהודי ישר בכל התחומים, כלפי הבורא, כלפי יהודי אחר, כלפי ממון הזולת, היא נוקבת בעוצמתה, תובענית ברמתה ונדרשת ללא פשרות ובלי גינוני שפה מכל הבא במחיצתו ורוצה לשמוע ממנו את דבר ה’ ותורתו. עטופה היא הנהגת האדמו”ר רבי יאשיהו בהתמסרות מוחלטת לכל יהודי ויהודי, מתוך אהבת ישראל אמיתית וטהורה, ובתבונת חיים המעמיקה לנתח כל ענין באיזמל חד המפעים את הבאים בשערי ביתו.

מעגלים מעגלים – ולכולם מקום כבוד

קהילת הענק של ‘שובה ישראל’ הפזורה בכל העולם, עשויה מעגלים מעגלים ואין מעגל אחד נוגע בחברו כמלוא הנימה, אם כי כולם כאחד יחד משולהבים סביב דמותו הכובשת של האדמו”ר רבי יאשיהו.

יש מעגל בעלי ההון, למשל ―

כאלף אנשי עסקים, שדי ברמז של האדמו”ר רבי יאשיהו כדי שהם יהפכו עולמות ומלואם למען ציווי היוצא מפיו. שם ניתן למצוא כאלו שלבם היה עטוף בשכבות רבות ולא הצליח אדם מעולם לגעת בנימי לבם. עד שבא האדמו”ר רבי יאשיהו ופתח להם את הלבבות לאור גדול ששינה את אופי חייהם. סביבו הם מתהלכים בהערצה, אסירי תודה על שחילץ אותם ממאסר העושר ובנה להם חיים של דעת ולימדם מושגים של חסד.

יש את מעגל האברכים ―

אלפי אברכים בכל העולם, לומדים ברשת הכוללים והישיבות של ‘שובה ישראל’ וגדלים בה כבתוך חממה שמורה ומוגנת היטב. האברכים שאורח חייהם מכוון על ידי האדמו”ר רבי יאשיהו נתמכים ביד נדיבה כדי שיוכלו לשקוד על דלתי התורה ונמצאים בפיקוח מתמיד על צמיחתם התורנית.

הם ממלאים במאות את ספסלי בתי המדרש של מרכזי ‘שובה ישראל’. הם חיל החלוץ, הגיבורים של הממלכה הנושאים את קול התורה ודבר ההלכה בסדרי הלימוד המוקפדים, על פני הנקודות הפזורות ברחבי תבל, מתוך מטרה מוגדרת לגדול בתורה ולהתהוות לתלמידי חכמים מובהקים, עובדי השם, בדרכו הייחודית של האדמו”ר רבי יאשיהו.

ויש את מעגל מבקשי ודורשי השם ―

יהודים שבאים ליטול עצה וישועה בבית גדולים, לשאול שאלות הרות גורל, להזכיר לישועה שמות יקיריהם, להתייעץ בסוגיות של חיים ובריאות, כפי שאבותיהם עשו מאות בשנים כאשר התדפקו בחרדת קודש על דלתות היכלי הקודש של צדיקי ישראל.

הם רואים באדמו”ר רבי יאשיהו את הצדיק הממשיך בדורנו את שושלות הקודש של בית אביחצירא ובית פינטו. הצדיק שדבריו עושים רושם בשמיים. פועל הישועות, שכל רז גלוי לו ואין נסתר ממנו. בציבור הזה יש גם את הסוחרים ואנשי העסקים המבקשים עצה טובה לחילוץ ממצר, או תמיכה רוחנית בעתות קשות הדורשות תמיכה וסעד.

כולם נמצאים בבית האדמו”ר רבי יאשיהו ― נכנסים רעבים לטל של תחיה ולטיפה של נוחם ויוצאים שבעים ונינוחים, שבעי רצון, אך גם עם דרישות להתעלות ולהתחזקות בחיים הרוחניים.

האדמו”ר רבי יאשיהו ניחן בכוחות סגולה מנהיגותיים שמושכים אליו המוני אנשים ורבבות לבבות. רובם ככולם, גם אם לא נמנו תחילה על עדת שומרי תורה ומצוות, שינו את אורח חייהם בזכותו.

היריעה צרה מלהכיל את כל אודותיו של מו”ר עט”ר, הצדיק ר’ יאשיהו יוסף פינטו שליט”א. מה שהבאנו בדף זה הוא מההקדמה ומהפרק הראשון מהספר ‘מחשבת היהדות’.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+