חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2393.
נותרו עוד 32 פרקים!

79%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

כבוד האדמו”ר עטרת ראשנו – מאמר ב’ לחג השבועות

ה׳ בסיון ה׳תשע״ה – מאי 23, 2015
כבוד האדמו”ר עטרת ראשנו – מאמר ב’ לחג השבועות

לכל אהובנו וחביבנו ה’ עליהם יחיו:
נמצאים אנו כמה ימים לפני חג מתן תורתנו הקדושה וידוע אשר נאמר בספרים הקדושים שבחג השבועות ידמה האדם בנפשו שהוא נמצא בימים שלפני מתן תורה ויצייר בדמיונו איך הקב”ה יורד עם פמליה של מעלה על הר סיני וההר עשן וקולות וברקים וה’ ידבר ומשה יענהו בקול וכל אשר היה במעמד הר סיני ויקבל ממש על עצמו את התורה הקדושה.
והנה קשה, הרי דבר שקיבלנו פעם אחת איך אפשר לקבל פעם שנייה?, להבדיל אדם נתן לחברו מתנה והאדם לקח אותה והשתמש בה ימים, לשנה הבאה האם אפשר לעשות טכס של קבלת המתנה שקיבלתה בשנה שעברה שוב, הרי כבר קיבלתה אותה, השתמשת בה, מה העניין בכל שנה לדמיין בנפשנו שמקבלים את התורה פעם חדשה?.
ואפשר לבאר ולומר יסוד גדול, הנה כל נשמות ישראל זכו למעמד הר סיני אך היו בעם ישראל אנשים אשר לא היו בשלמות גמורה בעת מתן תורה, אחד נפשו הייתה פגומה מעט באמונה, השני ביראת ה’ וכן הלאה. ולכן ככל שעוברים הימים, השנים ואף אם חזר בגלגול, עדיין נפשו אינה מגיעה לתכלית השלמות משום החוסר של הקבלה במעמד הר סיני. ולכן הקב”ה עשה עמנו חסד והאורות של מתן תורה יורדים בכל שנה ושנה וכל יהודי מחוייב בכל שנה, אף על פי כמה שרומם את נפשו והבנתו התבהרה לו יותר, להיות מוכן לקבל את התורה הקדושה בשלמות, להשלים את נפשו ושוב לקבלה.
ולכן יובן דברי הגמרא: בכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ומכרזת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. וקשה, מדוע דווקא מהר חורב יוצאת הבת קול ולא ממקום אחר ומדוע בכל יום?. אלא, על פי דברנו, במעמד הר סיני עם ישראל היה בשלמות על פי מעלתם באותו זמן, אחרי עבדות של 210 שנים שיעבוד קשה וכו’, אף על פי שעבדו והגיעו למדרגות עצומות והעידו עליהם “ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי במראה מרכבה” והגיעו במעמד הר סיני “והם רואים את הקולות“, השגה גדולה ביותר אך עדיין היו נשמות אשר משהו חסר להם. ולכן כשעומדים בכל שנה ושנה ביום הקדוש הזה, יום מתן תורתנו, יורדים כוחות גדולים מהשמים והארות כמו במתן תורה ואפשר להשלים את נפשנו.

ולכן צריכים אנו הכנה ממש כפי שבני ישראל עשו הכנות למתן תורה במדבר ולכן כל אדם יעשה חשבון נפש מה הדברים אשר מקרבים אותו להקב”ה, איזה דברים גורמים לו להתעורר בנפשו וישתדל בכל כוחו לחזק ולעשות הדברים האלו.
והנה מעלים אנו על הכתב דבר אשר הרגשנו בנפשנו לפני כמה ימים, בזמן שזכינו להיות על קברו של רבנן של ישראל רבנו הבעל שם טוב, שביום שבועות הוא יום פטירתו וההרגשה הזאת הולכת עימנו מהרגע שזכינו לשפוך את ליבנו ונפשנו בציונו הקדוש.
אנו מוצאים אצל קין, אחרי שהרג את הבל אחיו מיד ביקש סליחה מהקב”ה על מעשיו ובזה מיתק על עצמו את הדינים, אך אדם הראשון לא כך נהג התחיל לחפש צידוקים למעשיו מדוע אכל מעץ הדעת ומאשים את האשה אשר נתת עמי היא יעצה לי ונתנה לי וכו’. אך קין הודה וזו מעלה מהגדולות שיש לדעת, להכניע את הנפש מיד בלי לחפש הצדקות למעשיך. וצריך לדעת שמי שיש לו כוחות ובנפשו עומד על מידה זאת “ומודה ועוזב ירוחם“, הקב”ה מרוממו ומעלהו לגדולה גדולה. וכך נהגו כל גדולי ומנהיגי עם ישראל, יהודה עם תמר כלתו מיד הודה ואמר: “צדקה ממני“. וכו’.
אך אדם אשר לא יכול להבין ולהודות שמעשיו הם טעות ודורש ומחפש דברים אשר אינם מציאותיים ובסוף דרכו תוביל אותו לבאר שחת, לא יכול להגיע לשלמות בנפשו לעולם. ואף אם לפעמים מטיחים באדם תוכחה והוא בטוח ויודע שאין בו את הדברים האלו אשר הוכיחו אותו, תדע לקבל את התוכחה הזאת ולחשוב עליה ולהתבונן ורק אחרי זמן תשפוט האם הגיע לך התוכחה הזאת או לא הגיע לך. ובודאי שאם צדיק או רב או מבוגר ממך מוכיח אותך בדברים המסויימים האלו, אולי ממש לא עשית את מה שאמרו לך שעשית אבל משהו דומה או שורש של הרע הזה יש בך.
וידוע המעשה באחד האדמורים הצדיקים והקדושים אשר אמרו לו דברים חמורים על אחד מתלמידיו הגדולים והצדיק חיכה שהתלמיד יבוא אליו. והיה ערב שבת קודש, התלמיד בא להתפלל עם רבו, האדמור עצר את התפילה נכנס עמו לחדר והטיח בו את כל התוכחה הקשה אשר שמע על אותו תלמיד, התלמיד היה צדיק וקדוש וכל הדברים לא היו בו וזה היה לשון הרע של אחד מן הקנאים אשר קינא בו, אך התלמיד אמר בנפשו רבי מוכיח אותי הוא יודע מה שאומר ומה שעושה ובודאי הוא שליח נאמן של הקב”ה, שתק ונתן לרבו לסיים את הדברים הקשים, כשרבו סיים הוריד את ראשו וביקש סליחה ואמר שבת שלום ויצא מהחדר לתפילה.
אחרי כמה ימים חזר התלמיד לרבו בראש מושפל והסביר שהוא מקבל את דברי רבו רק מסביר בטוב טעם ודעת שאולי מי שסיפר טעה בין האנשים וכו’, עד שרגע רגע בעדינות אמר את דעתו בהכנעה גמורה. באותו רגע קם הרב ונישקו על ראשו ואמר לו: דע לך שאם אדם הראשון היה נוהג כך אחרי שחטא ואכל מעץ הדעת, גזרת המיתה הייתה מתבטלת מן העולם.
ובציון הבעל שם טוב הקדוש הרגשנו שמידה זו צריכים לחזק לעצמנו ולנפשנו ולעורר את בני קהילתנו שובה ישראל.
וחשבנו לדקדק מדברי הגמרא במסכת סנהדרין צ”ח: אין בן דוד בא או בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב.

וקשה דור שכולו חייב איך יבוא?. אלא דור שכולם מרגישים את עצמם חייבים כשמוכיחים אותם ולא מיד כועסים וצועקים למה אמרו להם תוכחה זאת או אחרת.
ונשתדל לקבל על עצמנו הכנה ליום מתן תורתנו הקדושה “ונפשי כעפר לכל תהיה“.
ובע”ה יפתח הקב”ה ליבנו לתורתו וישים בליבנו אהבתו ויראתו לעובדו בלבב שלם.
תורת ה’ תמימה משיבת נפש.
================================================

 

 

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 784 ה׳ בסיון ה׳תשע״ה – מאי 23, 2015 דבר הרב, מאמרים, מוסר, מועדים, מועדים