חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2377.
נותרו עוד 124 פרקים!

17%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

יין מבושל

א׳ בכסלו ה׳תשע״ה – נובמבר 23, 2014
יין מבושל

שאלה מבעל תשובה: אני בעל תשובה, ובשבתות אני מתארח לעתים אצל הורי, שהם אנשים טובים, שאינם מתנגדים לחזרתי בתשובה, והם דואגים שכל האוכל יבושל בכלים מיוחדים עבורי, וכל האוכל נרכש מצרכניה של מאכלים כשרים בלבד. וכעת שאלתי היא, כאשר אבי מוזג לי יין בשבת, מה אעשה בכדי להנצל מאיסור יין נסך?

תשובה: הנה נכון הדבר, שיהודי המחלל שבת בפרהסיה, אוסר את היין במגעו, וכדין הגוי. אף על פי שהוא יהודי ועומד בקדושת ישראל. לגבי בן המתארח אצל הוריו (על פי דרישות ההלכה), ואביו דואג לקנות עבורו יין כשר למהדרין, אך הוא מבקש למזוג לבנו יין לקידוש. ואם יסרב הבן שאביו ימזוג לו, יש בדבר פגיעה חמורה בכבוד אביו. מה יעשה הבן ולא יחטא?

יין מבושל, כלומר, יין שהרתיחו אותו, אינו נאסר במגעו של הגוי. וכתבו רבותינו הראשונים, שיין מבושל, היינו יין שנתבשל על גבי האש עד שרתח, הרי הוא יין מבושל. וטעם הדבר שלא אסרו רבותינו יין מבושל, הוא מפני שיין כזה לא היה מצוי בזמן חז”ל, ולא גזרו עליו איסור. וכן כתב הרא”ש. (ויש עוד טעם בזה, ואין כאן המקום להאריך). אך הדבר ברור להלכה, שיין מבושל אינו אסור במגע הגוי. וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (יו”ד סימן קכג). וכל זה הוא דוקא אם נגע בו הגוי אחרי שנתבשל כבר, כמו שביארנו בדין הברנדי, אבל אם נגע בו לפני שנתבשל, אף על פי שנתבשל אחר כך, באיסורו הוא עומד ואסור לשתות ממנו.

נחלקו הפוסקים לגבי יין “מפוסטר”, שאינו רותח ממש, אם דינו כדין יין מבושל או לא. שיש לומר שדוקא יין שהגיע לשיעור רתיחה ממש, הוא זה שאינו נאסר במגע הגוי, אבל יין שלא רתח ממש, רק פיסטרו אותו, אינו נחשב ליין מבושל.

וכן דעת הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ז”ל, שדוקא יין שנשתנה המראה שלו מחמת הבישול, הוא זה שנקרא מבושל, שאינו נאסר במגע הגוי, אבל יין שפיסטרו אותו ונשאר המראה שלו כמו שהיה, אינו נחשב ליין מבושל, שהרי גם הגוי אינו יודע שהיין מבושל, ולכן אי אפשר לסמוך על הפיסטור כדי להתירו. עוד כתב, שמכיון שיין זה מצוי מאד בזמנינו, אין לסמוך על הפיסטור כדי להתירו, שהרי הרא”ש כתב שטעם ההיתר הוא מפני שיין זה אינו מצוי, ולכן לא גזרו עליו חז”ל, אבל בזמנינו שהוא מצוי מאד, אין לסמוך על טעם זה. וכן דעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ”ל.

ומרן הרב זצ”ל ישב על מדוכה זו והאריך בדבר כיד ה’ הטובה עליו, וכתב שמכיון שחז”ל לא גזרו על יין זה איסור, שוב אין לנו לבא ולגזור מדעתינו גזירות חדשות לאוסרו. שאף שבזמנינו הוא מצוי לרוב, מכל מקום כל שבזמן חז”ל לא היה מצוי, ולכן לא גזרו עליו, שוב אינו נאסר לעולם, שאנו אין בכוחינו לגזור גזירות מדעתינו כפי שהיו גוזרים בזמן התלמוד. והאריך עוד בדבר.

ולענין הלכה, כל שפיסטרו את היין כראוי, דהיינו שחיממו אותו לחום של כשמונים מעלות, שוב אין אותו היין נאסר במדע של גוי, ואפילו במגעו של נוצרי. (אלא אם באמת ניסכו אותו לעבודה זרה, שאז ודאי שאסור לשתותו).

ומעתה לנדון השאלה, בודאי שיש להקל בפשיטות, שאותו הבן, יקנה לשבת יין מפוסטר דוקא, כמו רוב המיץ ענבים שבזמנינו, ושאר היינות שאינם משובחים כל כך, שנוהגים לפסטר אותם, וממילא לא יהיה שום חשש איסור במה שאביו המחלל שבת ימזוג לו מאותו היין. והאמת והשלום אהבו. (ובזמן שהיה מרן הרב זצ”ל רב ראשי לישראל, תיקן ביקבי ראשון לציון, שיפסטרו את היין לחום של כשמונים מעלות. שאז נחשב היין כמבושל. וכן עושים בזמנינו על פי הנחייתו ביקבי ירושלים, שמפסטרים את מיץ הענבים לחום של כשמונים ושש מעלות).

לכן לסיכום, יין מפוסטר אינו נאסר במגע הגוי. וכל שכן שאינו נאסר במגעו של ישראל מחלל שבת. וכן אם מזג ממנו ישראל מחלל שבת, אין היין נאסר כלל בשתיה, ומותר לשתות ממנו ולעשות בו קידוש.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 730 א׳ בכסלו ה׳תשע״ה – נובמבר 23, 2014 הלכות