חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2377.
נותרו עוד 123 פרקים!

18%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

י”ד באייר

י״ד באייר ה׳תשע״ד – מאי 14, 2014
י”ד באייר

לכל בני קהלות הקודש שובה ישראל, ברכת שמים על ראשכם תמיד.

יום י”ד לחודש אייר, מקודש ומכובד משאר ימי החול, ביום זה נהגו בזמן שבית המקדש היה קיים, לעשות פסח שני, מי שלא יכל לקיים את הפסח במועדו הראשון. וכן יום זה קידשוהו אנשי טבריה ליום הילולת רבי מאיר בעל הנס.

לא בכדי שני מאורעות אלו חלים ביום אחד, וזאת מכיון, שידוע שפסח שני נתקן משום אותם אנשים צדיקים, שהתעסקו בארונו של יוסף, ועל אף שהיו טמאים, ומחמת כן היו פטורים מלעשות את הפסח. בכל זאת מסרו את נפשם על מנת לקיים את המצווה, וכך התחדש הדין של פסח שני. וכן רבי מאיר בעל הנס, מסר את נפשו להציל מבית האסורים, ממאסר וקלון, את אחות אשתו, ובאותו מעשה ידוע התגלה הסוד הטמון בקריאה “אלקא דמאיר ענני”, שיש בה כח גדול וסגולה להציל בעת צרה. וכל כך למה, משום מסירות הנפש שמסר רבי מאיר את עצמו למען בת ישראל.

מובא בגמרא (מעילה י”ז ע”א), שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחאי בעיר רומי, מנין לדם שרצים שהוא טמא, אמר לו, דאמר קרא (ויקרא י”א כ”ט) וזה לכם הטמא. אמרו לו תלמידיו של רבי מתיא בן חרש, חכים ליה בר יוחאי, דהיינו, כבר נתחכם בן יוחאי שיודע לומר דבר זה. אמר להם, תלמוד ערוך בפיו של רבי אלעזר בר רבי יוסי, וממנו למד רשב”י ולא אמרה מדעתו, ולמד ממנו דין זה כשהלך רשב”י לרומי לבטל את גזירות הרומאים על בני ישראל. ויש להבין, מדוע אמר רבי מתיא שאת דין טומאת דם שרצים לא אמר רשב”י מדעתו, ולכאורה יש בזה זלזול בכבודו של רשב”י, ולא היה לרבי מתיא בן חרש להפחית מערכו בפני תלמידיו?

אלא, שרבי מתיא רצה ללמד את תלמידיו שיש שני דרכים להשיג השגות בדרך ה’, יש את הדרך הרגילה שהאדם עומל, ועל ידי עמלו זוכה להשיג. אך יש דרך להשיג על ידי מסירות נפש, וכשהאדם מקריב את עצמו למען הכלל זוכה להשגות גדולות, ובזכות מסירות נפשו קונה מעלה לנפשו וזוכה לדברים הרבה. וזה מה שרמז רבי מתיא לתלמידיו, שרשב”י זכה להשיג את מעלתו והתחכם בלימוד, משום שמסר את נפשו להצלת עמ”י, ואע”פ שהיתה גזירה קשה לא שם על ליבו את הסכנה הגדולה שיש בפגישתו עם המלכות, אלא מסר נפשו והלך להציל את בני ישראל ולבטל מעליהם את רוע הגזירה. וע”י מסירות נפשו זכה להשיג את מה שהשיג.

וכן מצאנו בעובדיה הנביא שהיה גר אדומי, ובכל זאת זכה לנבואה, ואף על פי שאין השכינה שורה אלא על המיוחסים שבישראל. אלא אמרו חז”ל בגמרא, אמר רבי יצחק, מפני מה זכה עובדיה לנביאות, מפני שהחביא מאה נביאים במערה, דכתיב (מלכים א’ י”ח) ויהי בהכרית איזבל את נביאי ה’ ויקח עובדיה מאה נביאים ויחביאם חמישים איש במערה. והנה נתאר לעצמנו איזו משימה כבירה לקח עובדיה על עצמו, לכלכל מאה נביאים ולתת להם את מאכלם ומשקם דבר יום ביומו, ובודאי היה צריך לטרוח על כך טירחה גדולה ולבזבז ממון רב. אבל עיקר הקושי היה במה שעובדיה פעל נגד ציווי איזבל ועשה כנגד רצון המלכות, ובזה סיכן את עצמו סכנה גדולה שמא יתחייב בנפשו על שהחיה את הנביאים, וכל אותם הימים שכלכל את הנביאים, פעל מתוך סיכון עצום שמא יגלו את מעשיו. ומחמת שעובדיה מסר את נפשו למען הצלת הנביאים, לכן זכה הוא בעצמו לנבואה, כי כאשר אדם מוסר את נפשו, זוכה להשיג בבת אחת מדרגות גדולות ועצומות , ואפילו שאינם כפי מידתו ולא עמל עליהם להשיגם.

ומסירות נפש הוא היסוד שעליו הושתת בניינו של עם ישראל, ומתוך מסירות נפש עלה וצמח העם היהודי. וכן מוצאים אנו באברהם אבינו שכאשר בא אליו עוג מלך הבשן שנפלט ממלחמת המלכים ואמר לו שלוט בן אחיו נשבה, מיד אברהם אבינו הכין את עצמו לצאת למלחמה ומסר את נפשו כדי להציל את לוט. ואע”פ שאברהם אבינו ידע שהוא מסתכן מאוד לצאת כנגד ארבעת המלכים, ומה גם שכוונת עוג מלך הבשן היתה שאברהם אבינו יצא למלחמה ויהרג שם ואז יוכל לקחת את שרה לאשה, ואם כן הסכנות היו אורבות לאברהם אבינו מבית ומחוץ, מעוג ומן המלכים, אעפ”כ יצא וחרף את נפשו ונלחם כנגד כל המלכים וחיילותיהם.

ואכן אחז”ל, אמר לו הקב”ה, אברהם, אהבת צדק ותשנא רשע (תהילים מ”ה ח’), אהבת לצדק את בריותי, ותשנא רשע מאנת לחייבן, ע”כ משחך אלקים אלקיך שמן ששון מחבריך, מהו מחבריך, מנח ועד אצלך עשרה דורות ומכולם לא דיברתי עם אחד אלא עמך. והיינו, שמחמת שאברהם אבינו מסר את נפשו ל’הצדיק’ בני אדם וללמד עליהם זכות כדי שלא יאבדו בחטאם, ע”כ נמשח בשמן ששון מחבריו, וזכה לגילוי השכינה ושהקב”ה ידבר עימו, דבר שלא זכו לו קודמיו. וכח מסירות הנפש של אברהם אבינו, הושרש והוטבע בנפשות עם ישראל הכח למסור נפש על קדושת ה’, ולכל דבר שבקדושה.

והנה כל אדם ואדם צריך לחזק את עצמו ולמסור נפשו על כל דבר שבקדושה, שהרי מסירות הנפש היא ירושה לנו מאבותינו, והכח לעמוד כנגד כל הקשיים והמצבים ולמסור את הנפש למען ה’ ותורתו, טבוע וחקוק בנשמתינו. אלא שהאדם צריך להוציא את הכוחות האצורים בו מן הכח אל הפועל, וכשהאדם מתאמץ בכל כוחו, לפתע יגלה איזה כוחות טמונים בו ואיזו עוצמה יש בידיו, ושיוכל למסור את נפשו על קיום התורה והמצוות כדי לקיימן כהלכה וכדין, ואז לאחר שמסר את נפשו יוכל לזכות לדרגות ולהשיג השגות גבוהות בעבודת ה’.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 1316 י״ד באייר ה׳תשע״ד – מאי 14, 2014 דבר הרב, דבר הרב מרכזי, מאמרים, מועדים, מועדים