חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2393.
נותרו עוד 32 פרקים!

79%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

עליונים למטה ותחתונים למעלה

י״ט בכסלו ה׳תשע״ד – נובמבר 22, 2013
עליונים למטה ותחתונים למעלה

ערב שבת קודש זמן של רוממות ודבקות בהקב”ה וכן זמן של חשבון נפש גדול על כל אשר קורה איתנו.

והנה חשבנו לדקדק בפרשת השבוע, כאשר יוסף חלם: “והנה השמש והירח ואחד עשרה כוכבים משתחוים לי…ויעקב שמר את הדבר“. מה רמז יוסף ליעקב בחלום זה ומדוע התורה מדגישה ואומרת ויעקב שמר את הדבר? היה צריך לומר זכר את הדבר, מה עניין השמירה שהתורה אומרת שיעקב שומר?

אלא אולי אפשר לבאר ולומר כך. הגמרא מספרת שרבי יוסף חלה ומרוב חולי נשמתו עלתה לשמים, אחרי כן נשמתו חזרה לארץ שאלוהו מה ראה למעלה, ענה ואמר להם “עליונים למטה ותחתונים למעלה”. והתוספות מביא קבלה מרב לרב, שמה שראה רבי יוסף בשמים ראה את אשר מובא בגמרא, ששמואל היה ראש ישיבה ורבי יהודה תלמידו, באחד הימים באה אשה מסכנה וגלמודה וביקשה משמואל עזרה, שמואל דחה אותה ואמר לה שתלך למר עוקבא, שמר עוקבא היה הדיין של העיר. כאב הדבר לרבי יהודה, עד שרבי יהודה השתדל לבקש מרבו שיעצור את השיעור ויעזור לה, אך שמואל לא רצה לעזור. התוספות מביא קבלה מרב לרב, שמה שראה רבי יוסף בשמים ראה שבבית מדרש בשמים עליונים למטה, שמואל שהיה רב נהיה תלמיד. ותחתונים למעלה, רבי יהודה שהיה תלמיד נהיה רבו. כל זה למה? משום שראה צער של אשה ודחה אותה ולא עמד לעזור לה לכן נענש עונש חמור וקשה כל כך.

והנה אפשר לבאר שזה עומק דבריו של יוסף ויעקב. הנה יוסף במשך שנים נרדף על יד אחיו, שונאים אותו שנאה גדולה, רודפים אותו ומשפילים אותו. יוסף ביקש מאביו שיעזור לו ושידבר עם אחיו שירככו את השנאה, ישנו את התנהגותם איתו, אך יעקב לא מתערב. לכן רומז לו יוסף, כמו הסיפור עם שמואל ורב יהודה, שזה שלא מתערבים בצער של מסכן נענשים בעליונים למטה ותחתונים למעלה, וזה החלום השמש והירח משתחוים לי. השמש כביכול ‘יעקב’ שלא עומדת לו ועוזרת לו בזמנים קשים. לכן התורה אומרת “ויעקב שמר את הדבר“, לא זכר אלא שמר, לקח וקיבל על עצמו מוסר מהדברים של יוסף הצדיק על זה שלא מתערב ועוזר לו בצער שהאחים שלו מצערים אותו.

הנה בחיינו, כמה אנחנו רואים אנשים אשר מצערים אותם, שופכים את דמם ונפשם עד כדי כך שמגיע לשערי מוות מעגמת נפש אשר עוברים. אסור להעלים עין מצער חברו, חייב האדם לעמוד כגיבורים בפרץ ולעזור לכל יהודי בעת צרה ולא להעלים עיניו ולא לסמוך על אחרים שיעזרו לאדם. מי יודע אם לא לעת הזאת נקרא האדם מהשמים להיות אחיעזר ואחיסמך.

נקבל על עצמנו ערב שבת קודש הזו לא להעלים עינינו מצער חברינו ובכל צרתם לו צר, ומה’ יבוא הטוב וברכת ה’ היא תעשיר ולא תוסיף עצב עמה.

שבת היא מלזעוק וישועה קרובה לבוא.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 1755 י״ט בכסלו ה׳תשע״ד – נובמבר 22, 2013 דבר הרב, דבר הרב מרכזי, מאמרים, פרשת השבוע, פרשת השבוע