חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2377.
נותרו עוד 63 פרקים!

58%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

ז’ באדר יום פטירת משה רבינו ע”ה

ח׳ באדר ה׳תשע״ז – מרץ 6, 2017
ז’ באדר יום פטירת משה רבינו ע”ה

*דבר תורה יומי לכבוד ז’ באדר יום פטירת משה רבנו – מפי כבוד האדמו”ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט”א*

לאחי ורעי האהובים והחביבים,

יום זה ז’ באדר הוא יום מיוחד בעם ישראל, יום פטירתו של משה רבנו. והנה שונה הוא במהותו מכל ימי פטירתם של צדיקי וחסידי וקדושי עם ישראל, שבכל ימי פטירתם של הצדיקים עושים יומא דהילולא בשמחה בצהלה ועולים ומשתטחים על קבריהם, אך בז’ באדר יום פטירת משה רבנו לא מצאנו כך והוא יום מורכב, יום של צום של צדיקים, ועוד עניינים רבים נאמרו על יום זה כמו שהבאנו וביארנו במקומות אחרים.

וצריכים להבין, מה שונה פטירת משה רבנו מכל פטירת הצדיקים והחסידים של עם ישראל?

**
ואפשר לבאר ולומר מובא בתורתנו הקדושה פרשת פנחס (כז, יח) *”ויאמר ה’ אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו.. ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל”.* ורש”י פירש “ונתת מהודך עליו”, זה קירון עור פנים. “מהודך”, ולא כל הודך נמצינו למדין פני משה כחמה פני יהושע כלבנה.
“למען ישמעו כל עדת בני ישראל”, שיהיו נוהגין בו כבוד ויראה כדרך שנוהגים בך.

מקור הדבר מהגמרא (בבא בתרא עה.) ונתת מהודך עליו ולא כל הודך, זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה, אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה.

והנה צריכים להבין, איך חכמים אומרים ודורשים דברים כאלו אשר מביישים הם את יהושע בן נון שהיה קדוש ישראל, ומורידים את ערכו ואת גדולתו, הרי ביותר בשעה שממנים מנהיג צריכים לגדלו ולשבחו בכדי לתת לו כח שהעם ישמעו לו. ואיך פה חז”ל מפחיתים מערכו של יהושע, ודורשים שפניו כפני לבנה ופני משה כפני חמה, וכן “מהודך” ולא “כל הודך”?

***
והנה אפשר לבאר ולומר יסוד גדול, ז’ באדר יום פטירת משה רבנו מסמל יום קשה לישראל, שבו שונתה ההנהגה בעולם וירידת הדורות הגדולה החלה מאותו יום ולהבא, ועם ישראל לא יהיה כאותו עם מיום זה עד ביאת משיח צידקנו.

***
והנה נבאר הדברים, כל עוד שמשה רבנו היה חי ההנהגה הייתה הנהגה של כעין עולם הבא, יום שבת מנוחה. וידוע שמשה רבנו היה בגדר שבת, וכל ימות השבוע בזמן משה היו כעין שבת. עם ישראל לא היה צריך לטרוח בכדי להשיג פרנסה, המן היה יורד מהשמים, בארה של מרים היה משפיע מים, וכל החיים בדור המדבר היו כעין עולם הבא. התורה הייתה מתברכת במעייהם, ואותו דור נקרא בשם דור דעה ותמלא הארץ דעה את ה’ בימים ההם.

אך מז’ באדר יום פטירת משה, נגמרה ההנהגה הזו, וההנהגה החדשה בעולם החלה, יש רב יש מנהיג יהושע בן נון הוא המורה דרך. אך אין כבר מן שעומד להיפסק בכל יום, אין כבר בארה של מרים שאף היא עומדת בסיומו. אין כבר יום שכולו שבת ומנוחה לחיי עולמים, והאור הגדול שפני משה כפני חמה ירד מהעולם, ובעולם החלה תקופה חדשה שלא תשוב עד ביאת המשיח. ולכן דברי רבותינו לא היו לגנאי על יהושע בן נון, אלא זוהי המציאות החדשה של העולם, של משה שפיר קאמרת שמכוחו של משה שהוא כפני חמה, ניזון כל העולם שהם כפני לבנה.

****
ועל פי זה יובן מדרש פלא בדברים רבה (ט, ט) על הכתוב (דברים לא, יד) *”הן קרבו ימיך למות”,* ומביא המדרש שמשה רבנו ביקש לחיות הלאה ולהיות לפחות הגבאי של יהושע בן נון, הסכים הקב”ה. וכך ביום הראשון של יהושע בן נון אשר החל, ליוה משה רבנו את תלמידו יהושע שכעת הוא המנהיג של עם ישראל מביתו של יהושע, וכך הלכו משה לשמאלו של יהושע.

נכנסו לאהל מועד, ירד עמוד הענן והפסיק ביניהם. משנסתלק עמוד הענן, הלך משה אצל יהושע ואמר לו מה אמר לך הדיבור? אמר לו יהושע, כשהיה הדיבור נגלה אליך יודע הייתי מה מדבר עמך? באותה שעה צעק משה ואמר מאה מיתות ולא קנאה אחת. ושלמה מפרש (שיר השירים ח, ו) *”כי עזה כמות האהבה קשה כשאול קנאה”,* האהבה שאהב משה ליהושע, ומה שקינא משה ביהושע. כיון שקיבל עליו למות, התחיל הקב”ה מפייסו, אמר לו חייך בעולם הזה הנהגת את בני, אף לעתיד לבוא על ידיך אני מנהיג אותן, מנין שנאמר (ישעיה סג, יא) *”ויזכור ימי עולם משה עמו”.*

והנה צריכים להבין, משה שהיה עניו מכל אדם צנוע ופשוט, איך אפשר מציאות של קנאה אצלו? ועוד מתלמידו, הרי אין אדם מתקנא בבנו ובתלמידו אמרו רבותינו (סנהדרין קה:). אלא משה רבנו היה רגיל להנהגה אחרת שהקב”ה מנהיג את העולם, ופתאום רואה שיש הנהגה חדשה שזרה לו ולא אותה הנהגה שהתרגל אליה ארבעים שנה במדבר. ולכן משה מצטער ומתקנא לא חס ושלום ביהושע תלמידו, אלא מתקנא שיש הנהגה חדשה אשר זרה לו, והוא אינו חלק מהעבודת ה’ החדשה הזו בעולם.

***
אם כך זה היום המורכב ז’ באדר, שבו השתנתה הנהגת ה’ והשפעה של הקב”ה לעולם, ולכן צמים ביום זה ויושבים ועושים חשבון נפש כיום כיפור קטן, על השינוי וירידת הדורות הגדולה שבכל יום אנו יורדים מז’ באדר יום פטירת משה רבנו.

*****
והנה אמרו רבותנו, בכל שנה ביום שיוצא ז’ באדר זה היום שיוצא ל”ג בעומר יומא דהילולא של רבי שמעון בר יוחאי. וביום הילולת רשב”י מצוה רמה לשמוח שמחה גדולה, ואף אבותינו הזהירו והתרו על אותם אנשים שלא שמחים בשמחת רשב”י.

ונקשה מדוע, והנה ידוע שרשב”י השלים את הדברים שנחסרו אצל משה רבנו, והנה אחד הדברים שהושלמו שממשה ירדה כח ההנהגה של מעין עולם הבא, אך רשב”י בכוחו ובהורדת ספר הזוהר לעולם, החזיר את החיות של מעין עולם הבא גם בעולם הזה, על ידי לימוד תורת החן ודבקות בתורת הסוד שעל ידה יכול האדם להגיע להיות מרכבה לשכינה.

ולכן בל”ג בעומר שמחים שמחה מרובה, כי זה היום ששבה לעולם הבחינה והכח שנאבדו מן העולם בז’ באדר.

יהי רצון שהקב”ה יזכנו על דבר כבוד שמו להרבות תורה בעולם, ותמלא הארץ דעה את ה’, יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 385 ח׳ באדר ה׳תשע״ז – מרץ 6, 2017 דבר הרב, דבר הרב מרכזי, מאמרים, מוסר