חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2399.
נותרו עוד 70 פרקים!

53%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

הרב פינטו – אמרות טהורות – פרשת תרומה – תשע”ה

ד׳ באדר ה׳תשע״ה – פברואר 23, 2015
הרב פינטו – אמרות טהורות – פרשת תרומה – תשע”ה

א. “ועורות תחשים ועצי שיטים” (שמות כה, ה) התחש היא חיה מיוחדת שנוצרה לפני שבנו את המשכן, והייתה לה קרן אחת במצח, והעור של החיה הזאת היה עור מיוחד ביותר שאין כיופיו בכל העולם כולו, היו בה ששה צבעים מיוחדים ונדירים, ואת העורות שלה שמו במשכן. חשבנו להקשות, מדוע התחש נברא לפני בניית המשכן ולא בששת ימי בראשית. אלא אפשר לפרש ולומר עפי המדרש: אחרי שהקבה ברא את כל הבריאה, הוא אסף את כולם ורצה ליצור את האדם שיהיה בחיר הבריאה, ושכל אחד מהחיות יתרום מעצמו לאדם דבר מיוחד שיש בו. ועל פי זה יובן, הקבה ידע שאם התחש יברא בבריאת העולם הוא גם יתרום לאדם, ומה יתרום – יופי עצום שאין כדוגמתו, ואז יכול להכנס בלב האדם גאווה, לכן הוא נברא לפני בניית המשכן ולא בזמן בריאת העולם. כל זה בכדי שלא יכנס בלב האדם גאווה, ומכך נלמד שהגאווה זה חורבן גדול ביותר, אין דבר יותר קשה ויותר חמור מהגאווה, עד כדי כך שנחסר היופי של התחש מהאדם. הגאווה היא רק לחי העולמים - להקבה, לכן ירחיק אדם את עצמו מן הגאווה.

ב. הקבה מבקש ממשה רבנו לעשות ארון, איך היה בנוי הארון - חזל אומרים שהיה ארון אחד מזהב, בתוכו עוד ארון מעץ ובתוכו עוד ארון מזהב, ועליהם היה מכסה שעליו היו עומדים הכרובים, ואותו ארון היה בתוך קודש הקודשים. תלמוד ירושלמי אומר דבר פלא גדול: לבני ישראל היה עוד ארון אחר שבו היו שברי לוחות ראשונות, ומתי שבני ישראל היו יוצאים למלחמה, הם היו לוקחים אתם את הארון עם שברי לוחות. חשבנו להקשות – ידוע שביום הכיפורים כהן גדול נכנס לקודש הקודשים בבגדי לבן, כיון שבגדי זהב (שאתם הוא משמש בכל ימי השנה) מזכירים את חטא העגל, ואין קטגור נעשה סנגור, אכ איך בזמן של מלחמה, שהוא זמן של דין לוקחים את לוחות ראשונות שגם כן מזכירים את חטא העגל (בעקבות חטא העגל משה רבנו שבר אותם). אפשר לפרש ולומר יסוד גדול: יש מצווה גדולה למחות את זכר עמלק, כתוב על מלחמת עמלק ויזנב בך כל הנכשלים אחריך” (דברים כה, יח) – בני ישראל במדבר היו בתוך ענני כבוד, אבל מי שהיה עושה עבירות ענני כבוד לא היו קולטים אותו, העננים היו מקבלים בתוך מחנה ישראל רק צדיקים, אכ עם מי עמלק בא להלחם - עם הרשעים שהענן פלט אותם, ואעפ כן אנחנו זוכרים את אשר עשה לך עמלק” (דברים כה, יז) – גם על הדברים הנמוכים של עם ישראל הולכים עד הסוף, כל דבר חשוב להקבה, כל דבר שנראה פשוט אפשר לקחת ממנו דברים גדולים. ולכן לוקחים את שברי הלוחות למלחמה, עפי היסוד הזה, שאפילו עם הפשוט הולכים בכל הכח ומנצחים. לפעמים אדם בורח מהנפילות שלו, אבל לפעמים דווקא את הימים הקשים והמרים - אם יודעים איך להסתכל עליהם, הם נהיים מתווה דרך לחיים של האדם.

ג. מה עשו עם הכסף שנשאר מהתרומות שהביאו בני ישראל למשכן, אומר המדרש שמשה רבנו בנה בית מדרש שילמדו שם תורה. צריך להקשות, התורה הקדושה אומרת מעלים בקודש ואין מורידין” (מנחות לט.) לדוגמא, אם אדם תרם כסף לקנות כסא לבית הכנסת ונותר כסף, אפשר לקנות שולחן בכסף הנותר כי השולחן יותר חשוב מהכסא. הקבה ביקש לבנות את המשכן ונשאר כסף, איך משה רבנו יכל לבנות בית מדרש עם הכסף הזה, הרי לכאורה מעלת המשכן גבוהה יותר. אלא יש פה יסוד גדול, בית כנסת ובית מדרש זה דבר לכלל, שהרבים לומדים בו תורה ויש בזה כח עצום יותר מבניית המשכן, לכן למשה רבנו היה מותר לקחת מהעודף ולבנות בזה בית מדרש שילמדו בו תורה. וזה יסוד גדול, אם יש לך נותר ממצווה כל שהי, אתה יכול ללכת ולבנות בזה בית מדרש - מקום לרבים ללמוד בו תורה.

ד. הארי הקדוש אומר (פרשת תרומה) שהייחוד של צדקה הוא שם הוי”ה (יהו-ה), י‘ – זה הכסף, ה‘ – חמש אצבעות של הנותן, ו‘ – יד האדם שנותן צדקה (האמה, שצורתה כמו אות ו‘), ה‘ – חמש אצבעות של יד מקבל הצדקה. ואיך צריך לתת צדקה - אנשים חושבים שרק אם עני בא לבקש נותנים לו צדקה, אבל באמת צדקה על פי התורה הקדושה זה לפני שהוא מבקש ממך צדקה - קום אתה ותן צדקה. מסופר על רבי מאיר מפרמישלאן, מתי שהייתה באה אשה לקבל צדקה, הוא היה נותן את הכסף מידו אחת לידו השניה ואחרי כן היה נותן לה את הצדקה, כי את הייחוד של יהו-ה הוא לא יכול לעשות עם האשה, כי אסור לגעת בה, לכן הוא היה עושה את הייחוד בידיים שלו, וזה נרמז במשנה כל שעסקיו עם הנשים לא יתייחד עם הנשים” (קדושין פב.) שאם נותן צדקה לאשה אינו יכול לקיים את הייחוד של שם הוי”ה עם האשה. המעלה של צדקה היא מעלה גדולה שאין כדוגמתה.

ה. הקבה מצווה את משה רבנו לבנות את המשכן, חזל אומרים שהיו חמש עשרה כלים במשכן, והם לא היו סתם כלים, אלא כתוב בזוהר הקדוש שבכל כלי הייתה נשמה כביכול, כמו שהקבה נפח בנפש של האדם נשמה, כך בכל הכלים במשכן הייתה כמו נשמה. וידוע מה שכתוב בזוהר על דניאל שהיה חבר טוב של נבוכדנצר, פעם אחת נבוכדנצר ניסה להכשיל את דניאל בעבודה זרה - בנה פסל גדול ושם ציץ של כהן גדול בפה של הפסל, והוא התחיל לדבר ואמר אנכי האלוקיך”, כל האנשים היו רואים ומזדעזעים, הזוהר הקדוש אומר שהתחילו להאמין באותו פסל, אבל דניאל התקרב לפסל ואמר: “אל תגרום שבגללך יהיה חילול ה‘”, מיד הציץ נפל והפסל לא יכל לעשות דבר, וכל הערך שלו נפל בפני כולם. רואים מכאן שהכלים לא היו סתם דבר דומם, אלא זה כלים שהקבה נפח בהם רוח ונשמה. וכך כל דבר של קדושה יש בתוכו רוח ונשמה, לדוגמא תפילין וספר תורה יש בהם כעין רוח ונשמה חזקים ביותר.

ו. המדרש אומר: מתי שהקבה ביקש שיבנו את המשכן ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם” (שמות כה, ט), באו מלאכי השרת להקבה ואמרו לו: למה תרד למטה לתחתונים - תישאר למעלה, אמר הקבה למלאכי השרת: חייכם שאני נשאר עם העליונים. ויש לשאול, הרי רואים שבסוף הקבה כן בנה את המשכן, אז מה פירוש התשובה שאמר הקבה, שהוא נשאר בעליונים. אלא התשובה היא כך – הקבה רצה לבנות את המשכן כדי שתהיה שם השראת השכינה. לפני זה השראת השכינה הייתה בתלמידי חכמים, ורצה הקבה להעביר את השראת השכינה למשכן, וזה הכוונה חייכם שאני נשאר עם העליוניםשהכוונה לאלה שהשראת השכינה הייתה אצלם לפני כן, אפילו שנבנה המשכן, הכח נמצא אצל התלמידי חכמים.

ז. האלשיך הקדוש שואל: הקבה מצווה אותנו לבנות את המשכן, מה היה במשכן - כסף זהב ונחושת, למה הקבה צריך זהב וכסף וכוהרי הכל של הקבה, אותו דבר יש לשאול לגבי בית כנסת שמהדרים אותו, וכן בלולב, תפילין וספר תורה, בשביל מה להדר את המצווה. אלא מתי שאדם אוהב דבר הוא מכניס את הנשמה שלו בתוך הדבר, אדם שאוהב את המכונית שלו - הנשמה שלו בתוך המכונית, אדם שאוהב את הכסף שלו או את הבית שלו - הנשמה שלו נמצאת בתוך הדבר שאוהב, ואם לוקחים לו את הדבר זה כמו שלקחו לו את הנשמה. הקבה רצה במשכן חלק מהנשנה של כל אחד, “אפריון עשה לו המלך שלמה” (שהש ג, ט) – עצים יקרים, “מרכבו ארגמן” – בדים יקרי ערך, וכל זה בשביל תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים“, הקבה ביקש את האהבה של כל אחד ואחד.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 1012 ד׳ באדר ה׳תשע״ה – פברואר 23, 2015 מאמרים, פרשת השבוע