חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2392.
נותרו עוד 41 פרקים!

73%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

הרב פינטו – אמרות טהורות – פרשת צו – תשע”ה

ז׳ בניסן ה׳תשע״ה – מרץ 27, 2015
הרב פינטו – אמרות טהורות – פרשת צו – תשע”ה

פרשת צו

א. “דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית” (שמות יב, ג) בעשירי בניסן הקבה מצווה שיקחו שה לבית, יתנו לו לאכול ולשתות ארבעה ימים ובליל פסח ישחטו אותו. צריך להקשות, הרי כל מילה בתורה יש לה משמעות, ואכ למה התורה כופלת שה לבית אבות שה לבית“? חשבנו לפרש ולומר יסוד גדול, בדור שלנו יש מאות אלפי בחורים שלומדים תורה, יש בדור הזה תורה שלא הייתה באף דור, כמה מקומות של חסד יש, כמה ספרים הוציאו לאור. הגמשואלת האם אשה יכולה לקדש לבעלה, כי הוא לא יודע לעשות קידוש, היום אין יהודי אחד שלא יודע לעשות קידוש. אז איפה החמימות המיוחדת, לפני עשרים שנה היו מרגישים את פסח, למה אין את זה היום? צריך לדעת, אנחנו בנויים משתי חלקים - הנשמה הרוחנית והגוף הגשמי, הגוף אוכל שותה ונהנה מהנאות של העולם הזה. הנשמה, לעומת זאת ניזונת מתורה ומעשים טובים - מרוחניות. איך מביאים גם את הגוף למעלות גדולות? מתי שאדם עושה מצוות מעשיות הוא מקדש גם את הגוף שלו. בדור הזה יש הרבה תורה, אדם נוסע ברכב – שומע דברי תורה, שומע שירי אמונה, נותן צדקה, אבל הפסקנו לעשות דברים שמקדשים גם את הגוף. רבי מאיר אבוחצירא במוצאי יום הכיפורים היה הולך בעצמו למחסן, היה בוחר עשרה אנשים והיה עומד עליהם ואומר להם - תשימו כאן את הקרש וכוכדי לבנות סוכה, אנשים היו מתלכלכים, עובדים קשה. הגוף התייגע כדי לעשות מצווה, אז גם הגוף נהיה יותר מזוכך. היום הכל ברגע אחד, אפילו רוצים לעשות סוכה חשמלית שנבנית עי כפתור אחד. היום הגוף לא עמל, אדם משלם ונעשה הכל. הנשמה נהיית קדושה, אבל הגוף נשאר גשמי, יש נתק ביניהם. הארי הקאומר שאחד הדברים לתקן את מידת היסוד זה להזיע במצוות. זה הפירוש שה לבית” – שבכל בית ילמדו איך צריך להתנהג - לעמול, לתת לו לאכול, לנקות אחריו וכו‘ – זה הנקיון והזיכוך גם של הגוף.

ב. מה הייחודיות של חודש ניסן? אדם שהיה עשיר ונפל ממעמדו, עד שהירחם עליו הוא לא יעלה, אבל מתי שהמרחם על האדם, הוא לאט לאט חוזר להרוויח מה שהיה מרוויח. אבל בחודש ניסן, זה לא כמו עלייה רגילה, הישועה באה בפעם אחד, אתה חוזר למה שהייתה, וגם הנותן לך את ההפרש על השנים שהפסדתה. זה הכח המיוחד של חודש ניסן.

ג. בפסח יש אור גדול, ומתי שיש אור גדול זה טוב אבל זה גם מסוכן. מתי שיש אור רואים את הכל, מתי שאין הרבה אור אפשר להחביא דברים, אבל מתי שיש אור רואים את הכל ואז יש גם מידת הדין. כמה שיש יותר אור ויש טוב צריך להזהר להקפיד לא לעשות בעיות, כי כל טעות רואים אותה טוב.

ד. כתוב בהגדה: “יכול מראש חודש, תלמוד לומר ביום ההוא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך“. אפשר לומר יסוד גדול, כל העבודה של ליל הסדר זה והגדת לבנך“, לספר לילדם ולחזק את הילדים. צריך לדעת, שבליל הסדר, מתי שמסבירים לילד ואומרים את ההגדה, יש כח שזה ישתרש בתוך הילד, באותו לילה נשרשת האמונה בה‘. כל השנה זה תלוי עפי הקיבולת של הנפש שלו, אבל בליל הסדר יש כח גדול ביותר שזה נשרש בנשמה של הילד ושל האנשים, יותר מכל השנה כולה. לכן העניין בליל הסדר לספר לילד ולחזק את כולם, הוא יותר מכל השנה.

ה. בפסח הולכים לנהר ובראש השנה הולכים לנהר, ברה הולכים לעשות תשליך, בפסח הולכים לנהר להביא מים להכנת מצות. אפשר לפרש ולומר כך: ברה הולכים לזרוק את העוונות מפחד, פוחדים מיום הדין, הנהר שומר לנו על העוונות. בפסח אנחנו עושים תשובה מאהבת ה‘, וכל השב בתשובה מאהבה, זדונותיו נעשים לו כזכויות, ולכן אנחנו הולכים לקחת את העוונות שהם נהיו לנו לזכויות.

ו. הקבה מבקש מעם ישראל, “ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת וכו” (שמות ג, כב) הקבה מבקש שהיהודים ילכו למצריים וילוו מהם כסף וזהב ובגדים וכו‘. צריך להקשות, הרי הקבה נותן את הכל לבני ישראל בביזת הים, פרעה לקח את כל כספו ואת כל רכושו ורדף אחרי בני ישראל, הם נכנסו לתוך המים וטבעו, שם בני לקחו את כל הרכוש של מצרים. ואכ בשביל מה לקחת בהלוואה, כך או כך הכל ינתן להם במתנה. אדם צריך לדעת יסוד גדול, אם צערת את חברך, ברמה שצערת אותו כך יצערו אותך מהשמיים. אם פגעת בחבר בדיבור, כתוב בספק שלא יעברו שלשה ימים עד שמשהו יפגע בך באותה רמה. כמו שמבואר עפי המשנה: אף הוא ראה גולגולת צפה על פני המים. שאל מי חתך אותך? ענתה לו: זה שאני חתכתי בגלגול שעבר, בא וחתך אותי בגלול הזה. כך זה החיים - מי שעושה רע מקבל רע. המצריים ציערו הרבה מאוד את בני, לכן הקבה רצה לצער אותם. סתם כך שיקחו למצרים את הכסף והזהב זה לא מספיק עונש על מה שעשו לבני, לכן העונש היה בכך שעם ישראל הלכו לבקש הלוואה. אדם שנותן הלוואה הוא מחכה שיחזירו לו. אם יבוא עני ויבקש הלוואה או צדקה - אדם יתן צדקה כפי מה שיכול, אבל הלוואה אדם יפחד לתת, כי הוא רוצה את הכסף חזרה. מה קרה עם המצריים, הם נתנו בהלוואה וציפו לקבל בחזרה, בני פתאום יוצאים ממצרים, מה אמרו המצריים - לא מספיק שיצאו ממצרים וכל מה שנגרם, הם גם לקחו הלוואה ולא החזירו - זה כואב בלב. הלוואה קשה יותר מגזל שגוזלים את האדם. אם גזלו את האדם, מה יעשה - לקחו ממנו, אבל הלוואה הוא נתן מלב טוב והשני מחזיר לו רעה תחת טובה - זה יותר כואב. כך הקבה רצה להעניש את המצריים עונש גדול ביותר על זה ששעבדו את בני.

ז. כתוב בהגדה: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון. שהיו מסבין בבני ברק. והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה. עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. צריך לשאול, למה מספרים לנו איפה הם היו יושבים, מספיק היה לומר שהם ישבו ולמדו תורה. חשבנו לפרש ולומר יסוד גדול, הייתה להם קושיה חזקה, בזכות מה יצאו בני מארץ מצרים, הרי כתוב ואתה ערום ועריה” (יחזקאל טז, ז), לא היה להם לא תורה לא מצוות לא מעשים טובים, אז מה הזכות שהייתה לנו לצאת מארץ מצריים. הם תירצו - כמו בני ברק“. כתוב בגמרא שמבני בניו של המן הרשע למדו תורה בבני ברק, הנכדים של המן התגיירו ולמדו תורה בבני ברק, אז מאיפה היה להמן כח ועושר גדול, הרבה ילדים והצלחה בכל מעשה ידיו – בזכות בני בניו שבסוף התגיירו ולמדו תורה בבני ברק, זה היה הכח שלו. הזכות שבני יצאו ממצרים – זה דוגמת בני ברק - בזכות הבנים שלהם, זה מה שנתן להם זכות להיגאל ולצאת ממצרים. לכן הדגישו בהגדה שהם למדו תורה בבני ברק.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 811 ז׳ בניסן ה׳תשע״ה – מרץ 27, 2015 מאמרים, פרשת השבוע