חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2377.
נותרו עוד 63 פרקים!

58%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

הרב פינטו – אמרות טהורות – פרשת ויקרא – תשע”ה

ג׳ בניסן ה׳תשע״ה – מרץ 23, 2015
הרב פינטו – אמרות טהורות – פרשת ויקרא – תשע”ה

פרשת ויקרא

א. “ויקרא אל משה וידבר ה’ אליו מאהל מועד לאמר” (ויקרא, א, א) משה רבינו כתב במילה ויקרא אות א’ קטנה, משום שחשש שנראה כגאווה שהקבה קורא לו.ויש לשאול, בפ’ יתרו גם כתוב ויקרא אל משה (שמות כד, טז), ושם לא חשש משה לכתוב א’ קטנה, מדוע? מובא בחז”ל שאין הנבואה שורה אלא על מי שהוא חכם, עניו, גיבור ועשיר. משה רבינו היה עניו, חכם וגבור, אבל עשיר הוא לא היה, משום שבזמן שעם ישראל התעסקו בלקיחת ביזת מצרים, משה לקח את ארונו של יוסף, ורק לאחר מכן הוא התעשר מפסולת של הלוחות שנתן לו הקב”ה, שהיו עשויות מאבנים טובות. לכן בפ’ יתרו שעדיין הוא לא התעשר מפסולת הלוחות, הוא לא חשש מעניין הגאווה, כי ידע שאין אפשרות שהקבה באמת קורא לו.אבל אחר שהתעשר, והייתה מציאות להשראת השכינה אצל משה, הוא כתב א’ קטנה כדי שלא יראה כגאווה שהקב”ה משרה שכינתו עליו וקורא לו.

ב. “ויקרא אל משה וגו’” אצל נבואת בלעם הרשע כתוב “ויקר” (במדבר כג, ד), לכן משה רבינו שהיה עניו כתב אות א’ קטנה במילה ויקרא, לומר שאין נבואתו יותר גדולה משל בלעם. חז”ל אומרים שנבואת ישראל שלמה, ואילו נבואת אומות העולם היא חצי, ומצד שני כשהקב”ה דיבר עם בלעם, הוא ידע מי מדבר אתו, ואילו משה רבינו לא. נבוא ונשאל, הרי משה רבינו הוא קדוש ביותר וכתוב עליו “פה אל פה אדבר בו” (במדבר יב, ח) ואילו בלעם היה רשע גדול, ואיך יתכן שבלעם ידע מי מדבר אתו ומשה לא? אלא יש כאן יסוד גדול -נבואה מתחלקת לשנים, החלק הראשון הוא המסר שהקבה מעביר לנביא ולעם דרכו, ואילו החלק השני הוא התרוממות הנפש ודביקות של הנביא בהקבה.נבואתם של ישראל היא שלמה, משום שיש לנביא את שתי החלקים, ואילו אצל אומות העולם הקב”ה מעביר מסר בלבד. “ויקר” שכתוב אצל בלעם זה רק מסר, ומשה שהיה עניו הרגיש שהוא רק בגדר מסר ללא התעלות הנפש, אבל הקב”ה אמר לו לכתוב “ויקרא” כי באמת אצלו זה שתיהם. בלעם ידע מי זה הקב”ה, מכיוון שזו הייתה נבואה קרה – מסר, אבל משה רבינו לא כך, בזמן שהייתה שורה עליו הנבואה הוא היה בהתרגשות, מתבלבל כולו, הייתה לו התרוממות הרוח וכביכול לא ידע מי מדבר אליו.

ג. הקב”ה היה מדבר עם משה רבינו מתוך אהל מועד בקול גדול, אבל אף אחד לא שמע חוץ ממשה רבינו, איך יתכן? ועוד, ביריחו היו מריחים את ריח הקטורת שהיו מקטירים בבית המקדש ושומעים את קול שירת הלויים, אע”פ שהיא רחוקה מרחק גדול מירושלים, אבל בדרך מיריחו לירושלים לא היו מריחים ולא היו שומעים, איך יתכן? ועוד אומרים חז”ל (אבות ו, ב) שבכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ומכרזת: “אוי להם לבריות מעלבונה של תורה”, משהו שמע את הבת קול הזו? אלא כאן טמון יסוד גדול ששמיעה זה דבר רוחני, והקבה מחליט מי ואיפה ישמע כי שם צוה האת הברכה” (תהילים קלג, ג), ומי שמטהר את עצמו ומגיע להשגה - שומע.

ד. “ארבעים שנה אקוט בדר ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי” (תהלים צה, י) איך יתכן שהקב”ה קורא לדור המדבר “תעי לבב”, הרי הם שמעו את עשרת הדברות וראו את כל הנסים? אלא כאן טמון יסוד גדול, אדם יכול לשבת ולשמוע דברי תורה ומוסר - אבל הוא שומע רק באזנים, זה לא נכנס ללב,אם הלב אטום האדם לא ישתנה. בהתחלה הוא ישמע ויעשה, אבל יום אחד הוא יפסיק, כי הוא לא הכניס את זה בתוך ליבו. עם ישראל שמעו באזנים, אבל עדיין לא קבלו בתוך הלב. אדם צריך לדעת להחדיר בתוך ליבו ואז הוא יכול להשתנות שינוי מוחלט.

ה. אומרים חז”ל: “אשרי העם שהנשיא שלו חוטא ומביא קרבן שגגה”, אשרי לעם שהמנהיג שלו לא מנסה להצטדק ולומר לא טעיתי, אלא מודה ועוזב ירוחם. מדוע? יש כאן יסוד גדול, מתי שהמנהיג מתנהג טוב, הוא משפיע על כולם.התורה אומרת “לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו” (דברים כג, ח) מותר להתחתן עם דור שלישי של מצרי שהתגייר, משום שגר הייתה בארצו, הרי המצריים השתעבדו בנו, פרעה שחט תינוקות של ישראל, ולמה אסור לתעב אותם? משום שפעם אחד אמר פרעה “ה’ הצדיק ואני ועמי הרשעים” (שמות ט, כז), אם המנהיג הולך בדרך טובה כל העם זוכה, ולכן אסור לנו לתעב אף מצרי. כך בכל בית - המנהיג זה האבא, ואם הוא מתנהג טוב - מוריד לילדים שלו טוב,ואם לא – הילדים יהיו גרועים יותר ממנו, משום ירידת הדורות. כמו שרואים בדורות הקודמים שהכל היה בצניעות “פת במלח תאכל” וכו’, ובכל דור הקלקול גודל.

ו. לוח השנה העברי בנוי עפ”י הלבנה, ואילו אצל אומות העולם על השמש, מדוע? הלבנה היא מקבלת מאור השמש ואין לה אור משל עצמה, והשמש היא הנותנת ומאירה. וכאן טמון יסוד גדול, שאומות העולם מרגישים שהם לא צריכים עוד לקבל, חושבים שהם מושלמים,אבל דעת היהדות היא שאנו תמיד בגדר מקבלים ולומדים ויש עוד מה לתקן.לכן תלמיד חכם קרוי תלמיד, משום שתמיד הוא לומד, כמה שחכם לא יהיה.

ז. יש יסוד גדול: יש שתי סוגים של אמונה והתחזקות, האחד נובע מניסים, נפלאות ושינוי מעשה בראשית שאדם רואה – זה טוב אבל זה לא גדולה. השני נובע מהתעמקות והתבוננות שהקבה נמצא ומשגיח גם בטבע – זאת אמונה גדולה ביותר. כמו בנס פורים שכל ענין הצלת היהודים הייתה נראית טבעית, עד שבמגילה לא נזכר שמו של הקב”ה – שם עם ישראל קבלו אמונה של טבע. אדם נושם זה נס, כמו שאומרים (בנוסח ברכת “אשר יצר”) “אם יסתם אחד מהם או יפתח אחד מהם אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת”, הטבע שנראה טבע זה נס ממש, אדם צריך לחזק בעצמו את האמונה הזאת.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 662 ג׳ בניסן ה׳תשע״ה – מרץ 23, 2015 מאמרים, פרשת השבוע