חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2393.
נותרו עוד 95 פרקים!

37%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

הקב”ה דן כל אחד לפי שכלו ודעתו

י״ט בכסלו ה׳תשע״ד – נובמבר 22, 2013
הקב”ה דן כל אחד לפי שכלו ודעתו

לכל אהובנו וחביבנו השלום והברכה!

חשבנו לבאר ולומר, הקב”ה בוחן ודן ושופט את האדם לא על פי גילו, אלא על פי כוחותיו ומעלותיו הרוחניים. ואפשר שילד צעיר נשפט בדין על פי כוחות נפשו ולא על פי גילו. וחשבנו להביא ראיה לדבר: מצאנו אצל עלי הכהן, אשר שמואל הנביא, בהיותו כבן שנתיים, הורה הלכה לפניו ועלי הכהן רצה להוציאו להורג, משום שמורה הלכה לפני רבו חייב מיתה, כמובא בגמרא מסכת ברכות דף ל”א: “והנה, אין בית דין של מטה מעניש עד גיל 13″.

אך פה טמון יסוד גדול, הריב”א שהיה מבעלי התוספות, מקשה בפרשתנו, פרשת וישב, על ער ואונן בני יהודה אשר מתו בגיל 8 ודנו אותם בדין קשה וחמור, הכיצד? ומתרץ: הקב”ה דן כל אחד לפי שכלו ודעתו. ולפי זה מובן שאף שמואל הנביא שהיה בן שנתיים שכלו ודעתו ומעלתו הייתה גדולה. ולכן, עלי הכהן רצה לדונו למיתה.

ואפשר לסמוך את הדברים מהגמרא במסכת חגיגה י”ג: “תנו רבנן מעשה בתינוק אחד שהיה קורא בבית רבו בספר יחזקאל והיה מבין בחשמל ויצא אש מחשמל ושרפתו וביקשו לגנוז ספר יחזקאל אמר להם חניניה בן חיזקיה?! בתמיהה, אם זה חכם הכל חכמים הם?!” ואפשר לפרש שזה פרוש הפסוק בקהלת א’ “יוסיף דעת יוסיף מכאוב” שככל שהתינוק מוסיף דעת, כך הוא יותר ראוי לעונש. וכך מצאנו מעלת נשמות רמות ומיוחדות. הגמרא בירושלמי מס’ כתובות: “שמואל אומר מכיר אני את המילדות אשר הוציאוני מרחם אימי; רבי יהושוע בן לוי אומר מכיר אני את המוהל שמל אותי; רבי יוחנן אומר מכיר אני את האנשים שהיו עם אימי בשעת לידתי” ( אימו של רבי יוחנן נפטרה בשעת לידתו).

וכך, אפשר לדקדק ולומר: “וימול אברהם את יצחק בנו בן שמונה ימים כאשר ציוה אותו אלוקים” ואפשר לפרש ולומר שיצחק בן 8 ימים כבר קיים את המצוות  ומילתו הייתה בשמחה עצומה “כאשר ציוה אותו אלוקים“. כמי שציוה אותו ולא את אביו. אם התינוק אינו בר דעת, נוטל את מצוות מילה על הוריו, אבל אם התינוק חכם כמו יצחק אבינו ושאר התנאים הקדושים, מקיים הוא כי שמעו אימרתך ובריתך ינצורו. ועל פי דברים קדושים אלו נבאר הגמרא במסכת סנהדרין ק”י: “קטן, מאימתי בא לעולם הבא, רבי חייא ורבי שמעון בר רבי, אחד אמר משעה שנולד ואחד אמר משעה שסיפר, רבינא אמר משעה שנזרע. רב נחמן בר יצחק אמר משעה שנימול. תנא משום רבי מאיר משעה שיאמר אמן”. הנה דברים מזעזעים פה בדברי הגמרא. מילא, לפי שיטת רבי מאיר, משעה שיאמר אמן מובן, אך פה מוצאים אף משעה שנמצא בבטן אימו וכו’.

כמה צריך להזהר האדם עוד מקטנות ילדיו איך נוהג עימם, איננו יודעים מה מעלה של כל תינוק וכל ילד ומה הרס ואיזה תביעה מביאים אנו על עצמנו ועל ילדנו. וידוע המובא בספר חסידים סימן תרצ”ב, “אחד בא לפני חכם ואמר לו זוכר אני כשהייתי קטן גנבתי מאנשים דברים, מה דיני? ענה ואמר לו, כל מה שאתה זוכר חייב אתה לשלם”. הנה זוהי מידת חסידות, אך יסוד גדול הוא שדין האדם הוא על פי חכמתו.

נקבל על עצמנו קבלה חזקה לא לחפש מה מותר ומה אסור, אלא להשתדל ללכת יותר רחוק ולקבל על עצמנו קבלות ולאסור על עצמנו איסורים ולחזק את נפשנו חיזוק גדול ואת בני ביתנו. הקב”ה יושיענו ויגאלנו ויהיה סוף לכל צרותנו ותחילה לפידיון נפשנו.

ותשועת צדיקים מאת ה’ מעוזם בעת צרה.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 984 י״ט בכסלו ה׳תשע״ד – נובמבר 22, 2013 מאמרים, פרשת השבוע