חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2453.
נותרו עוד 142 פרקים!

5%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

הלימוד ליום חמישי- החיבור בין המחשבה למעשה

י״ז בטבת ה׳תשע״ח – ינואר 4, 2018

היום, יום חמישי, אנו קוראים את מ”ב המסעות שעברו בני ישראל במדבר, וכמו שאומר רבי שמשון מאוסטרופולי הי”ד שכאשר קוראים את מ”ב המסעות הללו האדם מרים ומרומם את נפשו ואוסף את כל ניצוצות הקודש מהמ”ב מסעות שבני ישראל עברו במדבר, וממ”ב המסעות שכל יהודי צריך לעבור בחיים.

ובספרים הקד’ מובא שכשבני ישראל יצאו ממצרים הם עצרו ארבעים ושתיים פעמים במדבר, וכנגד זה כל יהודי עובר בחייו מרגע שיצא מבטן אימו עד יום פטירתו.
והנה, לכל אדם יש תחנות ארוכות ותחנות קצרות. כמו ספר עם ארבעים ושניים פרקים. אם אדם לא מתקן את כל תחנותיו, אזי צריך הוא לשוב בגלגול כדי לתקן את מה שלא תיקן.
ומסופר כי פעם שהה האר”י הקדוש עם תלמידיו מחוץ לעיר ולימדם את עניינה של האילה שרחמה צר מאד וכשמגיע זמנה להמליט היא לא מצליחה להוציא את עוברה מרחמה. בא ניש ומכישה, ורחמה מתרחבת ומצליחה להמליט את עוברה. (וזה מה שהגמרא אומרת שיש לה כח גדול כשמתפלת להקב”ה בעת שהיא צריכה להמליט.) ותלמידי האר”י לחצוהו כדי שיאמר להם מה סוד העניין שרחמה צר, והאר”י סירב, אולם רבי חיים ויטאל זיע”א לחץ עליו שוב ושוב, עד שסיפר את סוד התורה לתלמידיו. ומיד נתן מכה על פניו ואמר ברוך דין האמת , עכשיו נכתב על אחד מבניו למות. מיד כשנכנס לביתו אמרה לו אשתו שבנם משה שוכב במיטה ואינו חש בטוב. ראה האר”י הקדוש את בנו קודח מחום. וכך היה במשך שבעה ימים עד שנפטר הבן. הצטערו התלמידים, ולאחר השבעה אמר האר”י לתלמידיו שאינו חושש ואפילו אם הוא עצמו ימות מזה ימשיך למסור להם תורה. השטן שראה מעשים גבוהים ניסה לפגוע בבן של האר”י הקדוש על מנת לעוצרו מלימוד, אך לא הועיל לו והאר”י הקדוש המשיך בלעמודו ובהרבצת התורה שלו.
הנה, הגמרא ( מסכת שבת דף ל:) מספרת כי “כְּשֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בִּקֵשׁ לְהַכְנִיס אָרוֹן לְבֵית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים, דָּבְקוּ שְׁעָרִים זֶה בָזֶה”. ורק כשאמר “ה’ אֱלֹקִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ, זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ”, מִיָד נַעֲנָה. “בְּאוֹתָה שָׁעָה נֶהֶפְכוּ פְּנֵי כָּל שׂוֹנְאֵי דָּוִד כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה, וְיָדְעוּ כָּל הָעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁמָחָל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ עָוֹן”.
ואם כן, שואלים המפרשים, מדוע דוד עצמו לא בנה את בית המקדש? ונ”ל שיש מחשבה ומעשה. אדם צריך לדאוג שהמחשבה שלהם תהיה קדושה וגם המעשה יהיה קדוש. לפעמים, המחשבה קדושה, אבל המעשה לא קדוש כי בין המחשבה למעשה כבר נכנסות בהם מחשבות זרות ומקלקלות את המחשבה הגבוהה. ולכן אמר הקב”ה למשה רבינו בעניין הלבנה, כזה ראה וקדש- בדיוק כמו המחשבה הגבוהה, תקדש. ללא שום שינוי.
ואם כן, לדוד המלך הייתה מחשבה גבוהה וקדושה לבנות את בית המקדש. אבל אם ביה גם בונה היה לו קלקול חלילה שלא היה כמו המחשבה, ולכן השאיר הקב”ה את המעשה לידי שלמה בנו.
וכך מוצאים אנו לכאורה סתירה. מחד, נאמר שמלך המשיח יבנה אותו. ומאידך, נאמר שירד אש שלם מן השמים. אלא, המשיח יבנה אותו, אך במחשבות והתפילות שלנו על בניית ביהמ”ק ייכנסו בתוך בית המקדש, וכך אנו בונים את ביהמ”ק בתוך נחשבתנו ותפילתנו.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 279 י״ז בטבת ה׳תשע״ח – ינואר 4, 2018 דבר הרב, דברי פי