חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2588.
נותרו עוד 101 פרקים!

33%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

הדעת של האדם היא כמן מחסן

כ״ט בתשרי ה׳תשע״ה – אוקטובר 23, 2014
הדעת של האדם היא כמן מחסן

הנה, אחד הקילקולים של התקופה הזאת הוא שהחדירו בעולם, שכל דבר שעושה האדם בחייו, חייב ליהיות מובן שיכלית. ואם אינו מובן בשכל של האדם, נמנע האדם מלעשות את הדבר. ולכן פותח האדם דרכים מרובות לדעת כל דבר וכל מידע ברגע אשר נעשה הדבר ומנסים העולם לדעת ולהתעדכן בכל פרט אשר קורה בעולם ולא יהיה חס ושלום דבר או פרט קטן אשר התרחש בסוף העולם והוא לא ידע ממנו.

אך, דבר זה הוא חורבן גמור, השכל נעשה שכל לא מקורי ולא אמיתי ועייף מידיעות סרק, ומסיפורים המטמטמים את הלב. וידע האדם, הדעת של האדם היא כמן מחסן ומחסן כמה שמאכסנים בו יותר ומתמלא, בסוף יגיע למצב שאי אפשר להכניס  מאומה בפנים. כך השכל, ממלאים אותו בדיברי הבל וסרק וממלאים אותו בדברים רעים, אשר ריחם נודף ומרקיב דברים עדינים, טובים ונכונים.

לכן, ישתדל האדם להתרחק מן ההיגיון והשכל המוטעה הזה ויחנך את בניו מקטנות שדברים אלו מטמטמים את הלב. וזה עומק, לדור זה, “קדושים תיהיו כי קדוש אני”, הקדש עצמך במותר לך, שלא תאמר דבר זה מותר ואין בו שום איסור ויתיר לעצמו, כמה שיתיר יותר לעצמו למלאות את דעתו בדברים ריקים, מאבד את טוהר ליבו ואת תמימותו יאבד ברבות הימים.

הנה שכל האדם הוא דבר אשר פחד שולט עליו, ואינו מוכן לעשות דברים עד אשר מבין אותם, אך זה חוסר יראת שמים, אמרו חז”ל: “השלך על ה’ יהבך והוא יפרנסך ויכלכלך”. כאשר האדם רוצה להבין הכל בשכל, זה כמו אדם אשר רוצה מפת דרכים וכאשר השכל מבין את הדברים והוא רוצה להביא את המפה למציאות, המפה כבר אינה מעודכנת, הכל השתנה, האדם אינו יכול להתמודד עם החיים עם מפות דרך שכליות, משום שהם אינם מעודכנות בסיום בנייתם. לכן, הבגרות שיכלית האמיתית היא אמונה בה’ והשלך על ה’.

ואם נתעמק נמצא עד כמה מסוכן האמונה בשכל, בלי ביטחון בהקב”ה. המשנה באבות אומרת: “שלי שלי ושלך שלך, מידה בינונית ויש אומרים מידת סדום”, וקשה לנו, מדוע על מידת שלי שלי ושלך שלך, התנא באבות פוסק ואומר, זו מידת סדום?!, הרי סדום זה סמל של רוע ושחיתות וחוסר מידות וערכים הקשה ביותר, ומה עשה האיש הזה אשר אומר, מה ששלי שלי ומה ששלך שלך, סדום זה נראה חמור מאוד?!.

אלא, על פי דברנו, האדם הזה אשר אומר, מה ששלי שלי ומה ששלך שלך, הוא אדם שיכלי, רואה את הכל בשכל והשכל פוחד מחוסר, מהבילתי נודע, לכן מעדיף האדם ששלו ישאר שלו והוא ישלוט על המצב

ולא יקחו ממנו מאומה וגם הוא לא יקח מאחרים מאומה, זו מידה שמביאה את האדם מהבילתי נודע והשכל המוביל אותו להגיע למידת סדום.

וכשנתעמק באנשי סדום נבין, הגמרא במסכת סנהדרין ק”ט, מספרת ואומרת שחבל האדמה של סדום היה הטוב ביותר בכל העולם ואנשי סדום פחדו שיבואו זרים וישבו על אדמתם ויגרמו לקיפוח פרנסתם. עמדו וחקקו חוקים חדשים שאף זר לא יוכל להשתקע בארצם, רק ילידי המקום בלבד. וכך לשמור על שלי שלי ושלך שלך. וכך בא לעולם החוק של ארץ סדום, אם בא לעיר אורח מקבץ נדבות, מותר לתת לו כסף לצדקה, אבל אסור ששום אדם ימכור לו בעיר לא אוכל ולא שתיה ולא מאומה. וכך היה מגיע עני אוסף כסף לצדקה, יש לו את הכסף בכיסו, אך לא מוכרים לו לא אוכל ולא שתיה עד שהיה מת וכל אחד היה בא ולוקח חזרה את כספו אשר נתן לאותו עני.

וכך ידוע המעשה עם אותה נערה טובת לב, שראתה עני זרוק על הריצפה ימים רבים ועומד למות מחוסר מאכל ושתיה, רצתה לעזור לו אך ידעה שאם תיתפס נותנת אוכל לעני, יענישו אותה בעונשים החמורים ביותר. ולכן בכל יום שמה בתוך כד לחם והלכה ברחוב ליד העני וכאשר עברה לידו, עשתה עצמה נופלת וכך הייתה זורקת את האוכל לעני, עמדו אנשי סדום ואמרו: הנה ימים רבים עוברים ועדיין לא מת העני הזה, מדוע?, עקבו ובדקו ומצאו את המעשה אשר עושה הנערה. הגמרא מספרת, מרחו את כל גופה בדבש וקשרו אותה בכיכר העיר, באו דבורים ועקצו אותה בכל גופה עד שמתה, מדוע?, כי עברה על החוק שלי שלי ושלך שלך.

זה חוק שיכלי של פחד ובניית מפת דרכים אשר אינה אמיתית ואינה נכונה, אשר מובילה את האדם ליהיות כסדום, אנשי שכל, המוביל לאבדון ולחורבן.

אנו נשתדל להתחזק באמונה בה’ ועל ידי האמונה ניזכה לילך בדרך ה’ האמיתית ולאור חדש ולתקן עולם במלכות שד-י וליהיות מבוני העולם ולא חס ושלום ממחריבי העולם. ולכן כל דבר אשר מחזק התמימות והאמונה בה’ חייבים לחזק בכל דרך.

נשתדל בעז”ה שהדבר תורה היומי, אשר אנו משתדלים לחזק את עצמנו בדברים אלו אשר כותבים בכל יום, יהיו נחלת הרבים ונגיע שבכל יום רוב עם ישראל יקראו וילמדו הדברים האלו ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה’ לזכר עולם ויושפע שפע רב מכל העולמות, לנו ולכל בני קהילתנו הקדושה “שובה ישראל’.
ונשתדל להקפיד במזמורים הקדושים תיקון הנפש, כשמו כן הוא, תיקון לנפש עייפה.

ה’ עוז לעמו יתן, ה’ יברך את עמו בשלום.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 1770 כ״ט בתשרי ה׳תשע״ה – אוקטובר 23, 2014 מאמרים, שונות