חיפוש

תהלים

פרויקט התהלים

קח חלק בסיום הספר ה 2377.
נותרו עוד 123 פרקים!

18%

מדיה אחרונים

הנצפים ביותר

אבטח ולא אפחד

ה׳ במרחשון ה׳תשע״ה – אוקטובר 29, 2014
אבטח ולא אפחד

אמר הכתוב: “כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבא לי” (איוב ג’), כי הפחד מושך את כל הצרות והרעות אשר אינן קיימות במציאות כלל. וכשם שאמרו החכמים האמיתיים, כי רק שליש מן הנחשים הנמצאים בעולם, יש בארסם כדי להמית, ואף על פי כן, רוב רובם של הננשכים על ידי נחש מוצאים עד מהרה את מותם, כיוון שהפחד שפוחדים מהמוות מהכשת הנחש, הוא שמרעיל אותם ונוטל את נשמתם.

כן הדאגות המיותרות ופחדי השווא המקננים בלב האדם, מייצרים בקרבו רעלים מסוכנים שיש בהם כדי להמית, ואלו שמדמימים את ליבו ומחישים את קיצו על לא כלום.

ומעשה היה בראש הרופאים, הרמב”ם הקדוש ששימש כרופאו האישי של מלך מצרים. נתקנאו בו אנשי חצר המלוכה ודיברו בו סרה בפני המלך: למה על המלך להזדקק לשירותיו של רופא יהודי, בעודו יכול להעמיד לו רופא מוסלמי שחכמתו אינה נופלת במאומה מזו של הרמב”ם?!

ידע המלך כי אך לשון שקר בפי השרים אשר ליבם רוחש מחשבות אוון, והם שונאים לרמב”ם תכלית שנאה, אף על פי כן נענה להם ואמר: הביאו אלי רופא מוסלמי, ואם איווכח כי משתווה בחכמתו אל הרמב”ם, לא אהסס ואושיבנו על כנו!

הובאו הרמב”ם והרופא המוסלמי לפני המלך, והמלך נענה לעברם: ביום פלוני תבואו שניכם לפניי, ותגישו כל אחד רעל בפני חברו. מי אשר לא ישכיל להתרפא מהרעל שנתן לו חברו ונפל לארץ ומת, אדע כי שגבו הימנו החכמה והמדע ולא השיג את עומקם!

יצאו השניים מעם המלך, אך בעוד הרמב”ם צעד לביתו שלוו כמו הדברים אינם נוגעים אליו, עשה הרופא המוסלמי את דרכו מחוויר ומרטיט. מי יודע איזה רעל ירקח לי הרמב”ם ומה רפואה אבקש מפניו?

כל יום ויום, היה מלעיט עצמו במיני מרקחות ותרופות מתרופות שונות, במטרה לקדם את פני הרעה, ולהכשיר את גופו להתמודד עם הרעל העלום שיעניק לו הרמב”ם. ככל שקרב יום המבחן, נעשו עצביו קצרים ודרוכים, ומידי שעה קצרה, רוקן אל גופו מבחנות ושפופרות שכל אחת מהן הכילה תמהילים זרים ומוזרים, שעל הכנתם שקד יומם ולילה.

ביום המיועד, הגיע חלוש וחיוור להיכל המלך, כשלמולו צועד לו המב”ם רגוע ובוטח, מלווה באחד מתלמידיו.

מי מכם מבקש להגיש לחברו את הרעל ראשונה? – שאל המלך. אני! – השיב הרופא המוסלמי, ונימת רעד נשזרה בקולו. הוא שלף מתיקו בקבוק קטן, והגישו לרמב”ם לגומעו. כשחיוך נסוך על פניו, נתן הרמב”ם את הבקבוק לתוך פיו, והוריקו באחת. אחר ביקש רשות לצאת מהחדר לשעה קלה, פירט בפני תלמידו את תוכנו המדויק של הרעל, ונקב בשם התרופה שילך להמציא לו. הרמב”ם נטל את התרופה, המתין עד לפוג השפעת הרעל, ושב אל החדר נינוח.

עתה יגיש הרמב”ם את הרעל שהכין הוא! – פקד המלך. הוציא הרמב”ם מאמתחתו צלוחית ובה מרקחת, ונתן אל הרופא המוסלמי לאכול.

אך סיים הרופא לאכול את המרקחת, שלף מתיקו בבהילות עשרות בקבוקונים, והחל גומע בזה אחר זה תרופות, מרקחות ונוזלים עלומים, כמי שאחזו טירוף. ניכר היה בו כי אינו מזהה את טיב הרעל שהוחדר אליו, וכי הוא מנסה לגבור עליו באמצעות שלל התרופות שהכין, בתקווה כי אחת מהנה תקלע אל המטרה.

הדקות הארוכות שחלפו מאז בלע את הרעל, במהלכן לא התרחש כלום, גרמו לו לחשוד, כי הרמב”ם התחכם עליו, ונתן לו רעל כזה, שרק כאשר הוא בא בשילוב עם בשר, מתחיל הוא לפעול את פעולתו… אותו רגע, חדל הרופא לאכול בשר.

שוב חשב בבעתה: אולי דווקא ירקות הם שגורמים לרעל להתחיל להשפיע? פסק מלאכול ירקות. סבר בחלחלה: ושמא מיני מאפה הם שמספקים את הרכיב הנדרש כדי שהמרקחת תהפוך לרעל הרסני? חדל לאכול עוגות, לחמים וכל מיני מאפה.

גופו רזה וצמק, וכל מזונו היה כד חלב שהיה חולב מידי בוקר במו ידיו מן הפרה.

לימים פגש בו הרמב”ם ושאלו לפי תומו: האם עדיין שותה הנך חלב?

לשמע שאלה זו, פג ליבו של הרופא ונשמתו פרחה מקרבו מרוב פחד…

קרא מלך מצרים לרמב”ם: עכשיו שניצחת ויריבך מת, שמא תאמר לי מה הכיל הרעל המופלא שאף אחת מתרופותיו לא הצליחה למגרו?

חייך הרמב”ם: אדוני המלך! חלילה לי מלהרעיל אדם, ויהיה מי שיהיה. המרקחת שהכנתי עבור הרופא, הייתה מרחקת תפוחים טעימה וערבה, שלא הכילה כל רעל! רק הפחד מפני הלא נודע, הוא שהמית את הרופא!…

הנה כי כן, ביעתותי שווא, בלהות ורוחות רעות, הם הגורמים המרכזיים למוות האנשים, ויש לאדם לאמץ ליבו כנגדם, לבל ישלטו בו כלל.

תורה ומצוות ומעשים טובים, כתריס בפני הפורענות. מחשלים את ליבו של האדם, ודוחים מעליו כל פחד ומגור.

אהבתם? שתפו עוד אנשים.Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+
0 Comments Off 644 ה׳ במרחשון ה׳תשע״ה – אוקטובר 29, 2014 מאמרים, מוסר